שלום לכולם. אני פונה לאנשים פה כי כבר התייאשתי ממחשבות ועצות לא אובייקטיביות. טיפה ארוך אבל ההקדמה ממש נחוצה להבנת ההתחבטות. הייתי בזוגיות במשך שנה וחצי שכללה מגורים משותפים, והסתיימה לפני ארבעה חודשים. הייתה לנו אהבה גדולה מאוד, שונה מאוד מכל מה ששנינו הכרנו לפני. כגודל האהבה שלנו כך גודל הריבים שהיו. היא נפרדה ממני בטענה שהיא כבר לא יכולה להכיל את היחס שלי כלפיה. אחרי חודש רציתי לחזור אליה והיא סירבה. אחרי כמה חודשים בהם הייתי שבר כלי ועשיית חושבים עם עצמי הבנתי כמה הייתי בן זוג אטום, משפטים שאמרתי שאני מתבייש בהם וכו'. לא הפסקתי לחשוב עליה כל יום וכל היום במשך כמה חודשים. השבוע יצאתי לדייט, התברר שיש לנו חברים משותפים ובאופן מאוד מקרי הדייט שלי שאלה בתמיהה: "מה לאקסית שלך אין בן זוג עוד מהקיץ כי אני יודעת שהם היו בחו"ל יחד". האקסית שלי אכן יצאה לחו"ל שבוע אחרי שנפרדנו אבל עם ידידה. מסתבר שהוא גם הצטרף. הייתי כל כך נסער על המחשבה שהיא בגדה בי, מיד בתום הדייט התקשרתי אליה אחרי שלא דיברנו והתראנו המון זמן. שאלתי אותה איפה היא יש לי שאלה לשאול אותה פנים מול פנים. הגעתי אליה בחצות והטחתי בה את הדברים היא טענה שבחיים לא בגדה בי פיזית. והיא הכירה אותו כשבועיים לפני שנפרדה ממני. עוד היא הוסיפה ואמרה שהיא עדיין איתו, אבל שכל יום מהפרידה היא לא הפסיקה לחשוב עלי. והיא לא מצליחה להפסיק לאהוב אותי. היו לנו המון דמעות בשיחה הזו. ואז היא שאלה אותי אם ארצה לחזור אליה. אמרתי לה שאצטרך לחשוב על כך. אני כל כך מבולבל ולא יודע מה לעשות מצד אחד הבגידה הזו מצד שני האהבה שלי עליה עוד בעינה. אני יודע שהשתנתי וגם היא העידה על עצמה שינוי. אפשר את חוכמת ההמונים לעצה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות