בעיקרון אף אחד לא יודע על מצבי ואני גם לא אוהבת לשתף אנשים מהסיבה הברורה שקשה לי נורא [אבל ברמות מטורפות] לתת אמון באנשים.
אני סובלת מדיכאון מגיל 14 וכיום אני בת 17 בדרך ל18.יש לי התקפי זעם מפחידים ולפעמים אני חונקת את עצמי תוך כדי,ניסיתי להתאבד פעם אחת [ללא ידיעה של אף אחד חוץ מחברות שלי שעזרו לי וחבשו אותי ולא משנה].אין לי ביטחון,אני מרגישה כלום ובמערכות יחסים אין לי מה להציע.
אושר?אני מדוכאת.כיף?אני מעדיפה לישון ולקרוא.אהבה?לא יודעת מה זה ממש.בסופו של דבר אני רוצה ללכת לאבחון פסיכיאטרי אבל אני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה שההורים שלי יידעו,אני חושבת שהם יסתכלו עליי בצורה שונה ואחרת,לא יודעת איך לבתחיל לדבר על זה בכלל איתם.
אני רוצה לעשות הכל לבד ולהתחיל חיים חדשים לגמרי.למצוא את עצמי.איך אני מתחילה לבנות את החיים מחדש ללא ידיעת ההורים ?