שמי סרגיי,אני בן 17.לפני כשנה וחצי,בהיותי בכיתה י',בן 15,הכרתי בפייסבוק בחורה בת 19,בצבא.בהתחלה סתם פלירטטנו בפייסבוק,עד שפגשתי אותה ביום הזיכרון,כשהיא באה לבקר בתיכון שלי(היא למדה שם 3 שנים לפני).אמרנו אחד לשני שלום ע"י נשיקה בלחי והחלפנו כמה מילים.היא גדולה ממני ב3 שנים והיא גם היתה אוהדת בקבוצה מפוארת.
היא בחורה ממש נחמדה וכיפית,אבל עד אז עדיין הרגשתי נחות וחסר חשיבות לידה ואפילו לא העזתי לרמוז לה על יחסים כלשהם.
מאותו יום,מאי 2010,אני לא הפסקתי לחשוב עליה ולחלום עליה ותמיד דמיינתי שאני פוגש אותה ומציע לה חברות.שנה לאחר מכן,ביום הזיכרון,חליתי ולא באתי,לכן לא ראיתי אותה.לפני כמה ימים נתקלתי בה ברחוב ובביטחון עצמי שהפתיע אפילו אותי,דיברתי איתה ושלחתי לה רמזים עבים שאני מעוניין בה.היא די נתנה לי להבין שגם היא מעוניינת בי(או אולי אני סתם הוזה) והשאירה אותי עם מצב רוח בשמים למשך כמה ימים.אבל אז התחילו העניינים להסתבך....
כמה חברים שלה,שראו אותי מפלרטט,התחילו לשלוח לי איומים בפייסבוק.הם בני 22-25 ואני בן 17,חסר סיכוי מול קבוצת בריונים שסיימה כבר צבא.הם אמרו לי "רד ממנה","עזוב אותה" וכאלה..היא דווקא התחילה להתקרב אלי,אבל אני התחלתי להתרחק ולהתחמק.בנוסף לכל,גם דוד שלי,בן 32,הציע לי לרדת ממנה ואמר שאני לא אוהב אותה,אלא מעריץ אותה.(לדוד שלי אני מספר כמעט כל דבר שמציק לי).אני נמצא בדילמה:אני באמת ובתמים אוהב את אותה בחורה,אבל אני פוחד שהקשר באמת יהיה בעייתי,כי אני לא יוכל לשחק את התפקיד של הזכר בקשר הזה,כי אני זה שיהיה תלוי בה...החברים שלה ששולחים לי איומים הם רק בעיה שולית בכל העניין.
הבעיה הכי גדולה פה היא שבחורות בגילי לא ממש מושכות אותי.רובן המוחלט עוד ילדות קטנות,טיפשות וצעקניות,ועושות הרבה פוזות.
סך הכל,האם כדאי לי "ללכת על זה" ולהכנס לקשר עם בחורה מבוגרת ממני ב4 שנים,או שאולי כדאי לי למצוא בחורה בגיליףאו אפילו גדולה ממני 'רק' בשנה-שנתיים?