לפני כמה חודשים התחלתי לצאת עם מישהו למרות הידיעה שהוא חצי יהודי חצי ערבי, אבא שלו ערבי ואמא שלו יהודייה. ההורים שלו גרושים ולמיטב ידעתי הוא לא בקשר עם אבא שלו. אמא שלו נורא אוהבת אותי ואני מאוד אוהבת אותה, היא מקסימה ואני תמיד שמחה לשבת לדבר איתה, יש לו משפחה מקסימה ואני מרגישה כמו בת בית אצלו. אמא שלי אוהבת אותו וגם אבא שלי הוא התקבל אצלי מאוד יפה בבית לעומת בחורים אחרים, הוא אומנם לא בחור חכם במיוחד וליד שעושה שטויות אבל יש לו לב טוב. בשבועות האחרונים התחלתי להרגיש רע, דיכאון, יש לי כל הזמן מחשבות רעות ואני נמצאת כל הזמן באי שקט. ההורים שלי לא יודעים שהוא חצי ערבי ואני לא רוצה לתאר מה יקרה אם הם ידעו, אני תמיד מספרת להורים שלי הכל ועכשיו אני מרגישה כאילו אני משקרת להם בעיניים, כאילו אני הולכת נגד מה שהם חינכו אותי אליו, ללכת עם ערבי זה כמו לבגוד בכל מה שחונכתי עליו. אני בתור ילדה בת 12 הייתי יוצאת להפגנות וצועקת ״מוות לערבים״, עד לפני שנתיים הייתי זורקת אבנים על ערבים כשהיה קטטות, אבל שהכרתי את אותו בחור פתאום הגישה שלי השתנתה, נהייתי פחות גזענית, פחות סטריאוטיפית, זה שינוי לטובה, התגאיתי בזה שכשמדברים על כמה ששונאים ערבים בכיתה הייתי מסוגלת לקום ולהגיד שזה לא בסדר לדבר ככה משהו שעד לפני שנתיים אם היו מדברים על ערבים לא הייתי מסוגלת לשמוע או שהייתי צועקת או שהייתי לוקחת את הרגליים ויוצאת. אני לא יודעת למה אבל פתאום הכל עלה לי, מלא תחושות לא טובות, חזרתי לשנוא קשה לי להסתכל על חבר שלי כי תמיד יש לי בראש מחשבה שהוא ערבי, אני כל יום חושבת לעזוב את זה ולסיים את הקשר רק בגלל ההרגשה שבגדתי, אני יודעת שבגדתי אבל אני אני לא יודעת אם אני באמת צריכה לתקן את זה או שזה סתם מחשבות והם יעברו לי. היה לי טוב בהתחלה אני לא יודעת איך הכל התהפך לי. אני צריכה עזרה, המלצה, כל דבר שיעזור לי להחליט מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות