שלום, אני מיי (שם בדויי) בת 13, לומדת בחטיבה בכיתה ז'.
אז ככה;
החסרתי שלושה ימים מבית הספר, והיועצת לקחה אותי לשיחה אצלה באמצע שיעור.
כשהיינו בחדר, היא דיברה איתי על זה ושאלה למה לא הגעתי ואם הכל טוב בבית.
עניתי לה שרבתי קצת עם ההורים ובעיקרון הכל בסדר.
היא שאלה אותי איך הריב עם ההורים קשור לבית הספר, ועניתי לה שככה אני מענישה את אבא שלי. היא אמרה לי שאני לא מענישה את אבא, אני מענישה את עצמי. היא צודקת.
היא שאלה אותי מה קרה ביני לבין אבא, ואמרתי לה שכשהייתי בפלאפון בשבת הוא צעק עליי, וחשפתי בפנייה את הפרט הזה שהוא הכה אותי.
היא שאלה אותי אחריי איך היחסים עם אמא, ואמרתי שרגילים, והיא שאלה אותי מה זה רגילים.
עניתי לה שאני ואמא גם ככה לא ממש מתקשרות, היא מדי פעם דואגת, אבל תמיד רבה איתי וצועקת עליי, על כלום.
טוב זה מגיע לי, עצם הקיום שלי גרם לה להשתגע.
היועצת אמרה שהיא מבינה, ואחר כך העלתה את הרעיון הזה, לחפש לי פנימייה.
לא ידעתי כל כך מה לענות, מצד אחד אני ממש רוצה לעזוב את הבית הזה כבר.
מצד שני, אני לא רוצה לראות את הכלב שלי רק פעם בשבוע!
הוא החבר הכי טוב שלי.
שאלתי אותה אם יש אפשרות שהוא יבוא איתי, והיא אמרה שברוב הפנימיות, וציינה אחוזים (95%), לא מרשים כזה דבר.
אני לא יודעת מה לענות לה, היא כבר דיברה עם אבא שלי על זה, וצריך את הרשות של שני ההורים, או לייתר דיוק רק שלי (כי גם ככה הם רוצים שאני אעוף מהבית).
אני גם לא רוצה לעזוב את החברות שלי.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות