מאז שהשתחררתי מהצבא ועד היום (בן 25) המינוס של בבנק גודל כמו ילד שמתגלש במגלשה ענקייייייייית יורד למטה למטה ולא מפסיק לרדת ההבדל בין המינוס לילד זה שהילד בסופו של דבר עוצר. הגעתי ל55 אלף ש"ח הלוואות ומינוס ואני פשוט לא יודע כבר מה לעשות עם עצמי . זה התחיל שאחרי הצבא עבדתי בעבודה מזדמנת שהרווחתי בה המון כסף , הבנ קהציע לי 25 אלף שח והסכמתי (כמו מפגר) לקחת אותם, ומאז חיי השתנו! תמיד הלחץ הזה שהיום אני כבר חי אותו , כל היום עם האבן הזאת בלב ובמוח שתמיד יש את ההלוואה הענקית הזאת וזה לא משכנתא! זה פשוט סתם סתם סתם!!!
זה אוטו מעפן שקניתי , ומינוסים שנכנסתי עם השנים שכל פעם הבנק סגר לי אותם עם עוד הלוואה קטנה ועוד הלוואה 'קטנה ו"בוא נסדר לך את המסגרת" ועוד חודש שהכרטיס אשראי מפוצץ ועוד תשלומים....
אני לא בזבזן גדול בכלל! זה מה שהכי אירוני פה ואני חס וחלילה לא מתכחש , פשוט אני יותר מידיי בן אדם של "הכל או כלום" , אם כבר יש לי - 25 ואני רואה שקשה לי מאד להחזיר אותו עם השנים זה הלך וטפח ואמרתי טוב אם כבר אז כבר...
בכל אופן אני היום לומד וכבר מתחיל שנה שלישית באוניברסיטה ... עובד במשרה חלקית ובא לי כבר למות לא יודע איך להמשיך להתקיים ... מה הסדר עדיפויות שהכי נכון לי?? להפסיק את הלימודים ולתת פוששש בעבודה חזק ולסגור את ההלוואה המטורפת הזאת? או לסיים את הלימודים (שכשאסיים המינוס יגדל בדוק בדוק בעוד 15 אלף כי הגירעון גדל בקצב מפחיד מידי שנה שרוב הכסף הולך לי על הלימודים...) ורק אז להתחיל לשבור את הגב ?...
מצטער על החפירה תודה על ההקשבה :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות