אני מרגישה אבודה כאילו אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.אין לי שום דבר שמצפה לי בחיים האלה לא תהיה לי משפחה,ילדים,קריירה ממש כלום,אני גם לא רוצה.אני לא בצבא,לא עובדת אני מרגישה מיותרת,מבוזבזת חבל לי שנולדתי.באמת שרע לי אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי בכלל.אני מרגישה שאף אחד לא מבין באמת עד כמה שרע לי ועד כמה שאני לא מסוגלת לחיות יותר.אני מרגישה כפוית טובה כי אני כן בריאה וכן יש לי מקום לגור בו אבל איכשהו כל כך רע לי.אנשים רואים חיוך וזה שאני זזה אז חושבים שהכל בסדר.נגמר לי לא מזמן קשר טיפולי לטווח קצר שלא הצלחתי בו לדבר בכלל על המחשבות האובדניות שלי.אני כבר מתחילה לחשוב ברצינות על להתאבד.לא בקרוב אבל בכללי אני ממש מרגישה אובדנית.אולי החיים האלה פשוט לא נועדו לכל אחד.הראש שלי מצליח לחשוב רק מחשבות כאלה ואני פשוט לא יודעת מה עוצר אותי מלעשות משהו.אני כנראה בלי אומץ להתאבד אבל המחשבות האלה לא יוצאות לי מהראש.אני מרגישה שזה רק עניין של זמן עד שאני אחליט כבר סופית שזהו ואני אסיים עם הכאב הזה.הקיום שלי פשוט מכאיב לי אני מרגישה את כל הגוף שלי חלש וסובל כבר..באמת שנמאס לי.שוב אני מדגישה שאני לא מתכוונת לעשות לעצמי כלום אבל הרגשתי צורך לפרוק אני לא יכולה להחזיק את זה בראש יותר.הייתי הולכת לטיפול אם היה לי כסף אבל אין לי כסף לזה..אני לא יודעת איך אני יכולה לעזור לעצמי בכלל?זה כאילו שהראש שלי שולט בי.אני רוצה להיות רגילה כמו כולם ואני פשוט רק סובלת וסובלת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025