היי :),אני אתן קצת רקע כדי שתוכלו להיכנס מעט לראש שלי..
אני בזוגיות מדהימה(!) עם חבר שלי כבר שנה וחצי, מיותר לציין שכמו בכל מערכת יחסים יש הרבה עליות ומורדות, אבל אנחנו באמת אוהבים ומטפחים את הזוגיות שלנו. כיף לנו ביחד, הסקס מעולה, התקשורות ממש טובה ואנחנו נורא אוהבים.
הוא לא דתי -בכלל, על גבול הכופר- ואני באה מבית דתי, מאוד אפילו. אני לא מאמינה בדרך הזאת ולכן יש ביני לבין המשפחה שלי קצר גדול מאוד. וויתרתי על הרבה דברים בגללם, בשבילם, לא יודעת כבר. בניהם זה הצבא שמאוד רציתי, לבלות עד מאוחר (ב12 צריכה להיות בבית), לישון אצל חברות אפילו לא מסכימים לי. ואין מה לדבר על שהות אצל חבר שלי.
מתחילת הקשר אמא שלי לא אהבה אותו ורצתה שאפרד ממנו, אבל עליו לא וויתרתי ואכלתי הרבה חרא ממנה בקשר אליו.
סיימתי את התיכון השנה סוף סוף, ואני עושה שנה הבאה (עוד פחות משלושה חודשים) שירות לאומי במקום מאוד רחוק מהמשפחה שלי. פיזית ומנטלית.
חבר שלי מתגייס עוד חודש וקצת, ואני כבר המון זמן מתכננת את הטיול שלנו לפני, צימר יפה בצפון, ליומיים שלושה. העלתי את הנושא אתמול מול אמא שלי, היא צרחה ואמרה לי שבשום אופן אני לא נוסעת איתו והיא לא מסכימה לי לעשות את זה.
לצערי, היא חושבת שאני עדיין הילדה התמימה שלה, והיא לא מבינה שאני בתכלס עושה מה שבאלי, פשוט מסתירה ממנה.
חבר שלי, מאוד מכבד את אמא שלי והמשפחה שלי, ומנסה כמה שפחות להיכנס איתם לוויכוחים ולמריבות. הוא מקשיב לאמא שלי אפילו יותר מה שאני מקשיבה לה.
אני לא יודעת מה לעשות, מצד אחד אולי אני צריכה לכבד אותה ולהקשיב לה כמו פאקינג תמיד, או פשוט לקלוט שככה או ככה עוד מעט אני עפה מפה וגם ככה אראה אותה פעם בשבוע, אז ללכת כבר אחרי הרצונות שלי ולהתחיל לחיות את החיים שלי.
מה לעשות? באמת, אני כבר שבורה מזה. אין לי כח להתלבטויות האלה. אולי שאני וחבר שלי נדבר איתה וננסה לשכנע אותה ביחד? למרות שאני ממש לא חושבת שהיא תסכים.?
החלטתי שאני פשוט אעשה מה שהרוב ימליץ לי פה.
לכו על זה, ואם תוסיפו לסקר עוד כמה מילים ומה אתם חושבים על זה, זה יהיה מעולה! תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות