אז היי,
אני פרנסיס, ואף עם לא הייתי "מקובלת", אפשר לומר שלא הייתי קרובה בכלל למעמד חברתי גבוה.
אף פעם לא הצלחתי להתיידד עם ילדים אחרים מהכיתה או מהבית ספר שלי, אני תמיד הייתי נחשבת "פריקית" כי אהבתי דברים שונים מאחרים.
ביסודי ממש הציקו לי בגלל זה, ועוד בשנים הראשונות עוד ניסיתי למצוא לי חברים ופשוט אחרי זה הפסקתי כי כולם פשוט ישר ראו אותי בתור ילדה מוזרה שלא צריכה להיות שם.
עכשיו (אני בכיתי י', עולה ל יא'.) ישלי רק חברה קרובה אחת מהבית ספר שלי, יש כמה בנות (8 לפחות) שהן מדי פעם באות אליי ומדברות איתי בהפסקות וכל זה ולא מעבר לזה, אני לא אוהבת לדבר הרבה עם אנשים אבל לרו אני פשוט זורמת אם מישהי באה ומתחילה לדבר איתי.
בזמן האחרון מלא בנים מהבית ספר שלי שולחים לי הודעות בפייסבוק ומעוניינים להכיר אותי, ומנסים לפתח שיחות הרבה פעמים ומחמיאים לי, באמת שאני לא יודעת למה זה ככה פתאום. וממש קשה לי עם זה. אני עונה ביובש ומרגישה רע בגלל זה.
אני פשוט לא בן אדם שאוהב לדבר הרבה עם אנשים שאני לא מכירה וזה מפריעה לי מאוד כי הרבה כן מנסים לדבר איתי ואני פשוט נלחצת ומנסה לצאת מזה בשקט בלי שישימו לב.
בבית ספר ובחוץ אני תמיד עם אוזניות, שומעת 'Slipknot' וכאלה בפול ווליום כדי להתחמק מדיבורים או מפניות אלי. אם פונים אלי אני אומרת שאני באמצע ואז הם הולכים.
אני בכלל לא והבת להיות ליד אנשים, זה באמת מציק לי ואני לא יודעת למה, אני יודעת שזה נשמע מוזר, לדוגמה באמת שבמקום לבלות בחוץ עם חברים ועוד אנשים, אני מעדיפה להישאר בבית בשקט שלי עם המוזיקה שלי והחופשיות שלי.
בבית ספר אני באמת משתגעת, ככ הרבה ילדים בכיתה אחת קטנה באמת כורם לי לצרוח מרוב תסכול.
אני לא יודעת ממה זה נובע ולא יודעת למה בכלל אני לא מסוגלת אפילו לפנות לבן אדם בשביל לשאול אפילו את השאלה הכי פשוטה.
מה כדאי לי לעשות? איך להתגבר על זה?
תודה רבה רבה רבה לעונים\עונות!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025