שלום לכולם, אשמח מאוד אם תעזרו לי ותוכלו לסדר לי דברים בראש.. אני כבר מיואשת..
ההורים שלי נשואים כבר יותר מעשרים שנה, שאפו.. אבל מאז ומתמיד אלו לא היו נישואים טובים.. אבא שלי דואג.. מביא.. עוזר.. נותן כל מה שהוא יכול ואנחנו צריכים...ולעומתו אימי.. שההפך הגמור ממנו, צועקת.. (ויש לציין שיש לה קול חודר..לא נעים לאוזן בכלל...), כועסת עליו על כל דבר קטן.. וכך גם עליי ועל אחיי.. לא נותנת לנו כל דבר.. (נו טוב.. זה בסדר.. אין מה לבוא בטענות..היא חייבת לנו דברים בסיסיים..).
אבל עם הזמן זה כבר הפך להיות לבילתי ניסבל, אני אוטוטו בת 18.. היא חושבת שהיא מנסה לבוא לטובתי, בעניין הצבא.. לצאת שם עם מקצוע.. והיא לא מוכנה לשמוע את דעתי בנושא.. וכמובן שום דעה של מישהו אחר.. אני מבינה שהחיים היום מאוד קשים והשאיפה שלי למשכורת גבוהה של עשר אלף היא פרי דמיונית, אבל זו השאיפה שלי.. אני לא רוצה ללכת לתחום שהצבא נותן לי.. לבזבז חמש שנים, ולהיסתפק במשכורת שנעה בין 2000-4000 (כן ביררתי,זו המשכורת..). המקצוע שאני רוצה הוא בכלל תחום אחר לגמריי.. והיא ממש מפקפקת ואומרת שאני לא אצליח בחיים..(אולי כן.. אול לא.. אין לדעת, אך אני יודעת שזה התחום שאני אוהבת לעסוק בו..)
אני מספרת על כל זה, כי לאחרונה אימי ממש פורקת את כל העצבים שלה.. צועקת!! ונימאס לי כבר.. מתלוננת על הילדים הפרזיטים שיצאו לה.. מוציאה כל אחד מאיתנו אפס.. וכך גם מאבי.. (שממש נימאס לו לשמוע אותה.. הוא פשוט יוצא מהבית או הולך לעבודה..-הוא עובד מדינה). אבא שלי מנסה לדבר איתי ברוגע...הבין את הכוונה שלי.. אני רוצה לעבוד בעבודה אפשר להגיע למשכורת כזו... הוא אומר שכל מה שאני צריכה בשביל להצליח הוא ייתן לי, פסיכומטרי לדוגמא.. לא ביקשתי יואל גבע..אני לא רוצה ללכת על היקר.. אבל כן, אני צריכה להירשם לאן שהוא.. אמא שלי סתרה את דבריו, אני אלמד לבד.. טוב, נילמד לבד.. אבל אני צריכה ספרים לא??.. אבא שלי אמר אל תדאגי נידאג לספרים ואמא שלי שוב..יש לנו ספרים, במחסן..מאיזו שנה??.. 1996!! (אני לא צוחקת..)
לא בטוחה שזה נישאר אותו דבר מאז.. ואני לא מוכנה ללמוד חומר לשווא.. וגם על זה היא צועקת..
אני אישית כבר לא מסוגלת להתמודד עם זה.. היא הורסת כל דבר טוב, אם זה טיול, ציון טוב במיבחן או סתם שאלות תמימות שהיא שואלת...
נימאס לי שהיא מנסה להתיידד איתי, לשחק אותה אמא טובה.. היחסים ביניינו קרים, אני לא פונה אליה ואני עונה לה רק אם היא פונה אלי.. אין לי מה ולמה לדבר איתה.. וטוב לי ככה, אני לא דורשת שום צומי..אני אוהבת שלא מדברים איתי הרבה..אבל כשהיא שואלת.. קשה לי לא לענות ולשתף.. וכרגיל.. ריבים..
אני בוכה.. היא צועקת.. משפילה.. (הבנתם את הפואנטה..).
אני שוקלת לעבור דירה, אך איני עובדת.. ביררתי את המחירים.. של דירה וחצי.. והבנתי שזה נע בין 1500-2000 לשכירות.. אני לא ממש מבינה בזה ואשמח אם תסבירו לי במה זה כרוך.. איזה תשלומים אני משלמת בנוסף..(חשמל,מים,ארנונה..).
כניראה שאני אצטרך לעבוד בזמן הלימודים אם אתקבל למיכללה כמובן.. או שאצטרך להישאר בבית...ולנסות להתמודד עם אמא שלי.. (וזה ממש קשה תאמינו לי..ניסיתי לקצר כמה שיותר..).
אני כבר מתחילה לפתח אליה שינאה.. וזה ממש עצוב לי שכך אני מרגישה כלפיי אמא שלי..שעדיין חושבת שאני ילדה קטנה שחייבת לצייט למה שהיא אומרת..
אני עדיין לא סגורה על הכיוון שאליו אני הולכת.. דוד שלי (שממש אכפת לו ממני, הוא תופס ממני מישהי מאוד חכמה ובוגרת לגילי, ואומר לי הרבה פעמים לא להקשיב לאמא שלי..) אומר לי שלא כדאי לי ללכת לתחום הזה,לא משנה עד כמה זה ניראה מפתה.. כי אני סתם אבזבז זמן לשווא.. וגם איתו כמובן שאמא שלי רבה.. כל העניין הזה מכניס אותי ללחץ..
אשמח אם תייעצו לי מה לעשות.. אני ממש רוצה לעבור דירה, ואם זה כרוך בלקבל תפקיד אחר בצבא.. במקום הלימודים אני מוכנה לוותר עליו ולעבוד במקום.. (התפקיד הזה הקדים לי את הגיוס.. אין לי זמן חופשי אחרי הלימודים לעבוד..).
תודה לכולם מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות