יש לי חברים מכל מיני מקומות ויש לי חבורה קבועה שאני יוצאת איתם והם חברים טובים שלי.
תמיד סיפרתי לאבא שלי על החבורה הקבועה שלי ושהם ילדים טובים(הם באמת) והכל טוב.
יום אחד הוא בא אלינו בהפתעה וחזרתי בדיוק מגינה, כל החברות שלי חזרו מוקדם ולא היה מי שיחזיר אותי וילד אחד שממזמן לא פגשנו(הוא סוג של ערס, הוא יוצא איתנו מידי פעם) הציע ללוות אותי הביתה למרות שהבית שלו בחצי עולם שני, ממש הודתי לו והוא ליווה אותי עד הבית, ואז כהגענו הביתה שלי חיבקתי אותו ואמרתי לו תודה(היה לו סיגריה ביד דרך אגב)
אבא שלי בדיוק בא והוא ראה אותנו והוא אמר לו שלום ונכנסו ביחד הביתה, ואבא שלי ממש התעצבן כי תמיד אמרתי לו כמה חברים שלי ילדים טובים והילד הזה נראה ממש ערס במיוחד כשהוא צבע את השיער לבלונדיני והיה עם סיגריה בפה.
ניסיתי להסביר לאבא שלי שהוא לא אחד הידידים שלי שהוא סתם ילד שהציע ללוות אותי. הוא חושב שאני משקרת ושעבדתי אליו ומי יודע אולי עישנתי ושתיתי איתם.
הוא לא מסכים לי לצאת יותר בנתיים, וגם לא מאמין לי.
אני לא יודעת מה לעשות!! ניסיתי להסביר, לשכנע, לספר, להגיד לו. וכלום לא עוזר!! הוא ממש עקשן ולא מקשיב למה שאני אומרת. אני מבינה את הדאגה כי אבא שלי גם תמיד מגונן ותמיד הייתי ילדה של אבא, ופתאום קצת מציק לו שכאילו חברים שלי ״לוקחים״ אותי ממנו.
מה לעשות? ממש משעממם לי בבית והוא לא מסכים לי לצאת איתם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות