יש לי הרגשה שאני לא יודעת עליה כלום. מהתלמידה של 90-100 היא הפכה להיות תלמידה שמקבלת בקושי ציון "עובר". לא מעניין אותה כלום בבית, היא רוצה רק להיות בחוץ, מחוץ לבית. כל השאלות שלי או שיחות שלנו - זה "חפירות" שלי מבחינתה. רק חברים ולצאת לצאת לצאת. היינו בטיפול אצל פסיכולוגית (אחרי המקרה של השתכרות חד פעמית של הילדה ), נאמר לי רק לשחרר את החבל, אחרת לא אהיה בתמונה. אבל אני גם ככה לא בתמונה, היחס שלה כלפי, השקרים , ניתוק, חוסר אכפתיות. פשוט בת אדם זר, ששום דבר לא חודר ל"קופסא" שלה. זה נשמע כאולי יש איזה התמכרות -אני לא רואה.... יש לה כן משיכה לבחורים מסוג ה"ערסים". גם פה אין לי זכות מילה. מרגישה כל כך חסרת כוחות. מצד אחד אני מנסה להיות פתוחה עם כל הנוער ומה שקורה להם היום (עם גבולות כמוון). מצד שני - פשוט יש לי זרה בבית. בעלי לא כל כך בתמונה כי הוא חושב שזה עבוד, פספסנו אותה.... אני זאת שצריכה טיפול פסיכולוגי לנפש שלי....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות