אני מרגישה ממש רע , כבר תקופה שאני מרגישה ממש לבד , אני חושבת שכולם שונאים אותי , רבתי עם חברה טובה שלי לייתר דיוק היא רבה איתי , אמא שלי שונאת אותי עווד מגיל צעיר היא אמרה לי שהיא לא אוהבת אותי... ההורים שלי בקושי מיחסים אלי אח שלי וחברה הכי טובה שלי בבגרויות ועסוקים ואני מרגיה כ"כ לבד , אני מרגישה שאני עוברת את כל הרע הזה ואת כל הקושי לבד ! וזה הרבה דברים שאני נושאת על עצמי והכל התחיל מגיל קטן עוד כאמא שלי הייתה בוגדת באבא שלי (עד עכשיו) הוא יודע והוא לא יעשה עם זה כלום , אני מרגישה שכל החיים שלי מתפרקים ! יורדים עלי בבית הספר וכל יום אני הולכת לישון עם דמעות ! אני מתחילה לחשוב מחשבות רעות ואובדניות ואני ממש חסרת ביטחון מכל מה שעברתי פעם , ההשפלות בחברה כשהייתי ביסודי (וגם עכשיו אבל פחות) ואין שם מי שיתמוך בי , אמא שלי רק מורידה לי יותר את הביטחון , אבא שלי גם ככה קשה לו , ניסיתי לספר למורה שלי וזה לא כ"כ עזר ... אני מרגישה שחסר לי שם מי שיתן לי חיבוק בזמן שאני שופכת את ליבי...אני לא באה לבכות על זה שיצאו לי חיים כאלה מגעילים , אני לא רוצה לעבור את זה לבד... כמה שאני טובה לאחרים ועושה טוב , אני מקבלת רע ! הגעתי למצבים שאני מאחלת לעצמי את מותי ! לאחרונה לפני חודש ככה, חזרתי בתשובה התחלתי לשמור שבת להיתפלל... וגם בזה ההורים שלי לא תומכים בי , דודה שלי דתיה והיא היחידה שעוד איכשהו עוזרת לי אבל מציק לי כי אפילו חברות שלי וההורים שלי - כאלה שצריכים לשוח בשבילי , צוחקים עלי ועוד יותר גורמים לי להרגיש רע , בכל דבר ! קשה לי להתמודד עם הכל אני כבר אובדת עצות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות