אני היום אבא וסבא לנכדים
באמצע גיל שנות הארבעים שלי הייתי בחור מצליחן מאד ואת עיקר זמני הקדשתי לעבודה. לא הייתי דון ג"ואן ואף לא הייתי יפה תואר,התנהגתי כאחד מן הישוב.
בזמן היותי נשוי ואב לילדים נוצר עימי קשר שנרקם ביוזמתה של צעירה רווקה אינטלגנטית ,יפת תואר,אמינה ודיסקרטית שנמשך זמן רב
מחזרים רבים ביקשו את קירבתה אך משום מה דחתה את כולם.
אחרי כארבע שנים פנתה אלי וביקשה ממני ששנינו ביחד נביא ילד לעולם.טענה
שהיא מוכנה להסדיר את העניין במשרד עורך דין להבטיח שלא תהיה שום התחייבות
מצידי.נרתעתי ואף הסברתי חד משמעית שאין כל סיכוי שאני אעשה את זה במיוחד
לאור העובדה שאני לא רוצה לפגוע באשתי ובילדי.
הסברתי וניסיתי לשכנע אותה שהיא צריכה להתחתן ולהקים משפחה מסודרת עם אחד
המחזרים האיכותיים שרצו את קירבתה.תגובתה היתה כעס רב עלי שכביכול אני נוטש
אותה.בסופו של דבר החליטה לעשות הפריה שלא ממני ולהביא ילד לעולם.בסופו של
דבר נולדה ילדה יפפייה.התבקשתי לפחות להיות בקירבתה של הילדה על מנת שתגדל עם דמות גברית ואבהית בסביבתה דבר שחסר במשפחה חד הורית.
עשיתי זאת ברצון ובאהבה במיוחד שנקשרתי לילדה קטנה וחכמה.עשיתי כמיטב יכולתי להקנות ביטחון לשלבי הילדות שלה .
השוק הראשון בא עלי כאשר הסעתי אותה עם חברתה לבית הספר ושמעתי אותה מספרת לחברה שאני האבא שלה.הייתי בהלם ובלעתי את הרוק בשקט.חזרתי הביתה וניסיתי לחשוב כיצד לספר לילדה כה חכמה ומתוקה שאני לא האבא הביולוגי שלה מבלי לפגוע בה וברגשותיה.
מכאן הבנתי שהאמא סיפרה לילדה ולקרוביה שאני האבא של הילדה משיקולים שלה.
מצד אחד אני אוהב ומעריץ אותה לא פחות מהילדים הביולוגיים שלי וחשוב לי מאד שלא תיפגע.מצד שני אני חש רגשי אשמה בכך שהפכתי לשותף בעל כורחי בהטעייה ובשקר לילדה שאני אוהב,ילדה שגדלה לצידי ,בוטחת בי,מעריכה ומעריצה אותי ,כמו כן מתיעצת ומשתפת אותי בכל התלבטויותיה כבוגרת.
אני כל הזמן נרתע מלספר לה את האמת שמא זה יפגע בהתפתחותה וביחסיה עם אימה.
מדי פעם אני מנסה לשכנע את עצמי ,איך ומתי לספר לה את האמת , וכל פעם שאני
מגיע לשלב של חשיפה אני נרתע ודוחה את הבשורה.פשוט לא מצליח להתמודד נפשית עם ההחלטה,שמא המאורע עלול לפגוע בה,באותה ילדה מדהימה ברוחניות בטוב הלב,בחוכמה,באדיבות ,באינטלגנציה וביופיה המדהים.
זה בא ליידי ביטוי שזה מדיר שינה מעיני ולא מצליח לישון לילות.אני כל הזמן חושב עליה ועל עתידה,למרות שאני מאמין ביכולתיה ,בכישרונה,חוכמתה ומוטיבציה שיש
לה שהיא יכולה לשיג כל שיחפוץ ליבה.
היום היא בת עשרים ומצליחה בגדול בכל מעשיה.אני קרוב אליה יותר מתמיד ואוהב
אותה מאד.
אני בדילמה. האם זה שאני לא תיקנתי או מתקן את הטעיתה שאמרו לה שאני האבא הביולוגי שלה ,היא לא בבחינת בגידה שלי באמת כלפיה?
או האם מוטב להתיצב לצד אימה ולשמור את הסוד עד יום מותי? כדי לא לפגוע באיכות חייה,במקרה זה אני משאיר אותה לחיות באשליה שיש לה אחים גדולים שלא יודעים על קיומה.היא בסקרנותה וחוכמתה עוקבת אחר כולם בעזרת אמצעי התקשורת
באינטרנט והפייסבוק ושומרת בקנאות על דיסקרטיות על מנת לשמור עלי.
אני פונה לצעירים ולמבוגרים עוצו לי עצה כיצד לפעול,כל אחד לפי ראייתו אם בראייה
של צעירים או מבוגרים .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות