שבת שלום לכולם,
אני משרת כרגע בצבא. לפני כחצי שנה הכרתי מישהי ותיקה שחזרה מקק"צ, אני הייתי צעיר אז ולא הכרתי אותה לפני. עבדנו בשני צוותים שונים שישבו באותו משרד קטן. לא חיבבתי אותה בהתחלה. אבל בגלל שסיפרו לה עלי כל מיני דברים מנופחים היא התעקשה כן להתיידד איתי וכאלה. בגלל שאנחנו דומים באישיות גם רקמנו ברית - אני שמרתי על האינטרסים שלה והיא שמרה על האינטרסים שלי.
היחסים שלנו הגיעו לשיא באפריל - כששנינו קיבלנו מטלה משותפת. עבדנו בצמוד כל החודש עד הלילות. אין צורך לציין שהתקרבנו עוד יותר אבל לא התפתחה גם מערכת יחסים, אפילו לא יצאנו ביחד אף פעם אל תקבלו רושם מוטעה.
לפני חודש וחצי בערך העבירו אותי למתקן אחר ואני רואה אותה עכשיו רק פעמים ספורות בחודש. וגם מאז המעבר רבנו ריב ממש גדול - אני נפגעתי, היא נפגעה - הנושא לא רלוונטי. השלמנו ועכשיו אנחנו בהליכי שיקום היחסים.
אני מאוד בודד במתקן החדש, אין לי שם אף אחד כי כולם מבוגרים בני 30 פלוס ונשואים. וכנראה בגלל הריק החברתי הזה בשילוב עם הריב איתה התחלתי בחודש האחרון לחשוב עליה יותר ויותר. רק אתמול זיהיתי את זה, אבל מתברר שאני אובססיבי אליה בצורה שפשוט מפחידה אותי. בייחוד בימים האחרונים - אין לי נחת ממנה אפילו לשעה, חייב להסתכל עליה עוד קצת בפייסבוק, היא תמיד קופצת לי לראש וזה פשוט הורס אותי. אני לא יכול להפסיק לחשוב "היא אוהבת אותי בחזרה?" ושטויות כאלה ואני פשוט לא מצליח להינות ככה מכלום. זה ס-י-ו-ט!!!
ברור שיש לה רגשות חזקים אלי אחרת היא לא הייתה כל כך נפגעת ממני בריב. אבל בגלל שזה כל כך מעורפל - הפער בין "רגשות חזקים" ל"רגשות רומנטיים" - אני לא יכול שלא לחשוב על איך נהיה ביחד. עכשיו, עזבו בלי קשר אוהבת או לא אוהבת, גם אם היא לא אוהבת אותי בצורה כזאת - אני חייב איכשהו להפסיק את האובססיה הזאת! זה הורס לי את איכות החיים!!! שלא לדבר על זה שבמצב הפגיע הזה שאני נמצא בו, במקום לקרב אותה אליי ושאולי באמת יהיה לנו סיכוי להיות ביחד אני בטח אהיה כמו פיל בחנות חרסינה ואבריח אותה מרוב אובססיה.
כך או כך, האובססיה חייבת ללכת. בבקשה, אני אובד עצות... כל כך כועס על עצמי ששוב נפלתי לזה אחרי 3 שנים נטולות אובססיה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות