כשהייתי בת 17 עשיתי את הבחירה הכי חשובה בחיים שלי. הולדתי את הבן האהוב שלי, אחרי שהתלבטתי בתהליך של חודשים אם לעשות הפלה או לא, והחלטתי לגדל אותו.
אני לא באה מרקע של מצוקה, ולסביבה שלי היה מאוד קשה לקבל את ההחלטה שנערה בגילי עוצרת את החיים שלה כדי לגדל תינוק.
קיבלתי הרבה תמיכה מסביב, אבל המצב עדיין קשה.
היום אני בת 19. אני חיה עם הבן המקסים והאהוב שלי, שכבר בן שנה וחצי, בדירה (די קטנטנה אני חייבת להודות) ואני עובדת משבע בבוקר עד עשר בלילה.
המצב הזה מאוד מאוד קשה לי. אני בקושי רואה את הבן שלי, ובקושי מחזיקה את עצמי ואת הבן שלי, כיוון שאני חייבת להעניק לו את כל מה שהוא חייב והדברים האלו די יקרים.
אני לא יודעת מה לעשות. האבא של הילד מחוץ לתמונה. המשפחה שלי (ההורים) תומכים בי כמה שהם יכולים, יש לי שני אחים גדולים שנמצאים בחו"ל..
אני רוצה להחזיר את החיים שלי למסלולם, לתת צ'אנס לעצמי ולבן שלי שיהיה לו אבא ואחים ואמא עם קריירה.
אבל זה פשוט קשה! מה שעוד קשה שאני רואה את החברות שלי, בגילי, שהדאגות הכי גדולות שלהן בחיים זה השיבוץ שלהם בצבא או דייט עם מישהו או שמלה חדשה שהן קנו... אני מודה שלפעמים זה מתיש ואני רוצה לחזור להיות בחורה צעירה ורגילה:(
ולא, אני לעולם לא אוותר על הבן שלי אבל קצב החיים הזה נורא קשה לי. האם יש פתרון חלופי למצבי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025