אני כל היום בבית ולא עובד, איך לפרוץ את המחסום הפנימי שלי ולהכיר אנשים?

אהלן,
רציתי להתייעץ אתכם:
אני בחור בן 25, עליתי לארץ בגיל 11. לא שירתי בצבא בגלל חרדות ובעיות "נפשיות" שעברתי ושאני עובר גם כיום. אין לי בגרות כי לא ניגשתי אבל יש לי היי קיו גבוה באופן חריג. אין לי הורים. רק סבתא ואני. אני לא בקשר עם אף אחד בעולם הזה חוץ מסבתא שלי.
קשה לי לדבר עם נשים ואפילו עם גברים, מאוד סגור. אני כל הזמן עובד על זה ומשתפר לאט לאט מאז גיל 18.

לפני 3 חודשים התחלתי להתאמן בחדר כושר שזה הישג בפני עצמו כי יש שם אנשים ואני נוטה לא להיות בקרבת אנשים זרים. לפני שנתיים לא הייתי מסוגל לדבר כזה.

בנוסף, אני מאז ומתמיד גרתי עם סבתא שלי שמודעת מילדות לבעיה שלי, ואני חושב ששלב חשוב עבורי מאוד זה לצאת מקן שלה.

פה החלק שישמע לכם אולי הזוי אבל אמיתי לגמרי: לעולם לא עבדתי בשום עבודה (לא כי אני עצלן, אני לא מסוגל לעמוד בזה) ולכן המצב הכלכלי היה לא משהו.. אבל היה בסדר, מהקצבה שלי ושל סבתא שלי. אבל לפני שנה היה לי רעיון וניצלתי את הידע שלי בתכנות (למדתי בעצמי בבית) ובניתי אפליקציה שתפסה תאוצה במדינות עם דוברי רוסית כמו רוסיה, אזרבאיז'אן וכד'. מכרתי את האפילקציה לא מזמן תמורת כ500 אלף שקל אחרי כל המיסים. בנוסף אני מרוויח עוד 5000 שקל בערך בחודש במשך כבר חצי שנה בערך מאפליקציה אחרת שבניתי, גם כן קהל דוברי רוסית. העסקה אגב הוזכרה במה אתרים גדולים בעולם (יש לציין שגם הפסקתי לקבל קצבה ואני שמח מאוד על כך).

הכסף לא מעניין אותי, אני מאמין שאני תמיד יכול להרוויח אבל מה שכן הכסף הזה יכול לעזור לי להתפתחות האישית שלי וזה מה שהכי חשוב לי.
תעזבו אותי רגע מהשקעות נדלן או בורסה. לא מעניין אותי לעשות "עוד" כסף.

אני כל החיים שלי דמיינתי את עצמי לבד, לא הייתי מסוגל לראות מצב אחר. אבל אני רוצה לשנות את זה בכל מחיר.

לעולם לא הייתי עם בחורה. לא התנשקתי ולא כלום, למען האמת בקושי יצאתי מהבית מאז גיל 18, אפילו לקנות חלב בסופר מרקט סבתא שלי עושה. שלא לדבר עם מסיבות ופאבים ואלכוהול וסמים - בחיים לא ניסיתי.

באופן ניטרלי, אני חושב וגם נאמר לי שאני נראה טוב.
הכסף הזה שקיבלתי באיזשהו מקום נתן לי בטחון של "אני לא כזה אפס" כמו שאני מדמה את עצמי, אני מרגיש שיש לי הרבה מה להציע.

חשבתי לעשות משהו דרסטי כמו לקנות כרטיס לכיוון אחד למדינה כמו תאילנד או הודו.
ופשוט לזרוק את עצמי למים העמוקים.. ולנסות להתנסות בכל מה שלא התנסיתי עד כה.
הרבה יהיה לי קשה יותר בארץ לעשות את זה כי אנשים מכירים אותי ואני בחו"ל חושב שהידיעה שאף אחד לא מכיר אותי תקל עליי מאוד לא להיות "כבול".

העניין הזה שהייתי לבד כל חיי מציק לי יותר מכל דבר אחר.
אני בחור נאה. חכם. אני מרגיש כל כל חרא שאני מפספס הרבה דברים בגלל ה"מחלה" הארורה הזאת שלא נותנת לפרוח ומשאירה בתחתית.

אשמח לקבל עצה שלכם איך "לפרוץ את המחסום" הזה.

תודה מראש וסליחה על החפירה.

נ.ב - אני מטופל באופן מקצועי, מרגיש התקדמות עצומה בעיקר בשנה האחרונה. ככה שאין צורך להכנס לפאן הזה של "קח פסיכולוג שיעזור לך". למען האמת הבנתי שמי שיעזור לי הכי הרבה זה אני עצמי עם המעשים שלי.