שלום אני ליאור בת 13 בכיתה ז. לאחרונה עברתי לחטיבה. ביסודי עברתי בית ספר כמה פעמים והסתדרתי ומצאתי חברות כמובן שתמיד היה לי קשה בהתחלה אבל לא היה לי בעיה לסבול בשקט, שנה שעברה כשעברתי בית ספר בכיתה ו היו הרבה ילדים שירדו עלי ופגעו בי וזה סוג של השאיר לי צלקת והפך אותי לרגישה ופחדנית. השנה קיבלתי חרדה ופשוט לא היה לי אומץ להכנס לבית ספר, בימים הראשונים באתי ונהנתי אבל אחר כך לא הייתי מסוגלת להכנס לבית ספר, הייתי מקבלת חרדות מכל העניין הזה של לראות ילדים ולהיות איתם בהפסקה ובשיעור והייתי נכנסת לקניון ומשקרת להורים שלי שאני בבית ספר, הייתה תקופה שהם האמינו והמשכתי להבריז כי לא חשבתי אפילו על האופציה של ללמוד (עם כמה שזה נשמע נורא) אבל בסופו של דבר הם גילו הכל והם חשבו שאני לא באה כי אני מזלזלת אני לא יודעת להביע את עצמי טוב אז לא הצלחתי להסביר למה אני לא באה ונתתי להם להמשיך לחשוב שאני לא באה כי אני מזלזלת, הזמינו אותי ואת ההורים שלי לשיחה וכשהגענו לשער הם ראו את הלחץ ההיסטרי שלי וכמה שאני מפחדת להכנס והבינו שמשהו לא הגיוני פה, הם קבעו לי תור לפסיכולוג והוא אמר שיש לי חרדה חברתית, מאז נשארתי בבית בערך חודשיים זה לא שהם ממש שמחו מכל העניין הזה אבל הם הסכימו, כמובן שאני לא יכולה להמשיך להשאר בבית ואל תגידו לי בבקשה לחזור לבית ספר כי אני פשוט לא מסוגלת, אמרתי להורים שלי שאני רוצה לפנימייה זה פיתרון מעולה מבחינת הכל,כי אני אהיה במסגרת קבועה שלא תאפשר לי לא ללמוד וגם אתגבר על הפחדים שלי ואכיר חברים, הבעיה שאני כל כך מפחדת לחשוב על זה שאני לא אשתלב ואסבול עוד יותר, הפנימייה נחשבת לפנימייה בסדר, היא לא ברמה גבוהה כי אני לא משהו בלימודים אבל ביררתי בעירייה ושאלתי חברות והם אמרו שזאת פנימייה מצוינת, למרות שקראתי ביקורות בכמה מקומות והם אמרו שזאת פנימייה תת רמה ושמעשנים שם, בקיצור אתם יכולים להגיד לי אם פנימיה זה מה שאני צריכה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות