שונאת את עצמי על איך שסיימנו את הקשר

אסקפיפל שלום, לפני שתקראו את השאלה שלי, אני מבקשת בכל לשון של בקשה,אל תשפטו אותי, אני יודעת שחלק מהדברים שאכתוב פה הם דברים גרועים ולא מכבדים, ואני מודעת לכך היטב...אני מבקשת את עזרתכם לאחר 4 חודשים של חוסר הבנה ונואשות,תודה.
שלום רב, אני בת 19(בקרוב 20) ומשרתת בצבא.
עד לפני כ4 חודשים הייתי מצויה בזוגיות של כשנה ו10 חודשים..
הזוגיות מבחינתי הייתה טובה, אהבתי מאוד את הבן זוג שלי והיה לי טוב איתו.. אבל העניינים השתבשו..
נפרדנו פעמיים, פעם אחת ביולי 2012 שחזרנו לאחר כחודשיים, ובמרץ של השנה..הסיבות לפרידה מבחינתו הם חוסר ההקשבה שלי:
א. זה שאני לא מקשיבה לו כשאנחנו רבים ואומרת מכעס דברים פוגעים עלינו ועל הזוגיות שלנו.
ב.מבחינתו שאני לא מתעניינת מספיק במוזיקה שלו, ושלא התעניינתי.
ג.שהיו דברים שהייתי כותבת לפייסבוק ולא לו.
ד.שהייתי מספרת לו דברים באיחור(של יום-יומיים ולפעמים שבוע) כן אני לא מצדיקה את עצמי, אבל אני יאמר שלפעמים שהוא לא היה שם, הייתי צריכה לפרוק : והוא די היה מתעצבן מזה..
ופשוט נפרדנו בבום...כמובן שדיברנו ועדיין היו דברים(מיניים) למשך שבוע עד שחזרנו שנינו לבסיס...
עכשיו העניין, שבאותו זמן שהיינו פרודים, עברתי אונס, וסיפרתי לו, והוא ישר רצה לבוא איתי למשטרה, והיה איתי, וכן דיברנו אז מרצון של שנינו, והטראומה הייתה כבדה לי, ולא יכולתי לספר לו שאני בטראומה מזה, וזה השפיע לי על המצבי רוח והכל...
וכשנפרדנו הרגשתי מצוקה יותר גדולה, כי לא היה למי לפנות, החברים בקושי עזרו לי, ניסיתי להתאבד על ידי בליעת כדורים, חתכתי ורידים, הגעתי למצב שעליתי למקום גבוה בבסיס ואיימתי לקפוץ משם מרוב ייאוש..הוא לא רצה להקשיב לי, וטען כשהוא רצה להציע לי עזרה התנהגתי בצורה מגעילה( יאמר שגם הוא התנהג בצורה מגעילה לא פחות..)
העניין שעשיתי הרבה שטויות כדי להשיג אותו בחזרה..שיקרתי שיש לי סרטן כדי שהוא יהיה איתי, אבל ההפך..זה לא עניין אותו והוא החליט חד משמעית שאני משקרת...גם כל החברים שלו התנתקו ממני, ונותר רק אדם אחד שמדבר איתי עוד...
אני מתגעגעת אליו ויודעת שעשיתי שטות, ויודעת שעשיתי דברים שגרמו לי לאבד אותו...אני שונאת את עצמי על זה שזה הסתיים ככה, הדבר הכי יפה שהיה לי בחיים, פשוט הייתי מאוד כעוסה עליו ועל עצמי, וחשבתי שהוא בא מרחמים, כשהוא רצה באמת לעזור, והוא לא רוצה לדבר איתי עכשיו בכלל, גם ההורים שלו שונאים וכועסים עליי, ביקשתי שלא יספר להם כלום, אבל הם גילו מהפייסבוק הכל.
אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני כל הזמן חוזרת הביתה עצובה, בקושי אוכלת, רק ישנה כל הזמן, חושבת עליו...מרגישה אשמה בהכל...
גם כשאני סוגרת שבתות, אותו דבר...הבדידות פשוט הורגת אותי...
אני מיואשת : ואני פוחדת לעשות לעצמי משהו, ואני לא רוצה....