שלום,
יש לי בעיה. אני מתאהבת במבוגרים. הם לא סתם מבוגרים אלא מבוגרים שאני מכירה אותם ונמצאת במחיצתם המון זמן.
הראשון שהתאהבתי בו עבד בבית ספר. הוא בן 46. בהתחלה הייתי מאוהבת בו והייתי בטוחה שאני מאוהבת בו. אח"כ הבנתי שזו לא ממש אהבה אלא היה חסר לי מישהו לדבר איתו ושיקשיב לי. היינו מדברים המון. הוא היה עוזר לי המון. אבל היה גם משהו מוזר מהצד שלו. הוא תמיד הסתכל עליי כשעברתי, סיפר לי על בעיות עם אשתו, על בעיות שלו. היום אין בינינו קשר ואני גם לא מרגישה בחסרונו.
השני, והעיקרי- כי זה קורה ממש עכשיו, הוא המורה הפרטי שלי. (בואו נגיד שהוא עבר את גיל ה 46). אני לא יודעת אם זו התאהבות או שאני פשוט אוהבת אותו. מזה התאהבות בכלל? איך לדעת אם אני מאוהבת? פשוט אני לא מפסיקה לחשוב עליו, כשהוא שולח לי הודעה אני פשוט מאושרת, הוא הבן אדם הכי מקסים עלי אדמות. בשיעור אנחנו עובדים על החומר, ומדי פעם יש צחוקים והכל. אני אף פעם לא שיתפתי אותו ברגשות שלי כי אני יודעת שזה לא יעבוד. אבל אני לא יכולה להמשיך ככה. אני חושבת שגם מה שגורם לזה להיעצם זה שהוא פשוט עוסק רק בחומר. הוא לא מספר לי על עצמו, הוא לא חופשי. הוא מאוד רשמי כזה. יש לי עוד מורה פרטי, ואני אוהבת אותו אבל אהבה של חברמן כזה. הוא חמוד מצחיק, אנחנו עובדים בשיעור, אבל הוא גם מספר לי על עצמו, חופשי... אז אני לא מסתקרנת ממנו, ורוצה "לשאוב" מידע עליו בכל הכוח. אבל לגבי המורה הראשון זה ממש קשה. בשיעור הכל רגיל. אין לי פרפרים או משהו, אבל אח"כ אני לא מפסיקה לחשוב עליו. איך לעצור את זה? איך למנוע את זה? ומה עושים עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות