היי,
זו שאלה יחסית מסובכת, שאני באמת לא יודעת איך לפתור אותה.
היה לי חבר, 9 חודשים שבהם היינו זוג יחסית לא יציב, וזה יחסית כמובן.
היינו רבים על הרבה שטויות, ואת האמת אני אשמה בהמון מהריבים.
חשוב לי להבהיר שאני אוהבת אותו מאוד, ואהבתי אותו. אבל בחודש וחצי האחרונים, כל הקשר שלנו התפרק, אחרי חודשיים שהיו יפים בטירוף, והסתדרנו די טוב. הוא אפילו חגג יום הולדת, ועשיתי לו הפתעה עם חדר מלא בלונים, והוא אמר לי שזו המתנה הכי מרגשת שהוא קיבל בחיים.
הוא היה כמו החברה הכי טובה שלי, סיפרתי לו הכל, ואפילו הספקנו לשכב פעם אחת, מה שגרם לי להיקשר אליו אולי טיפה יותר.
בסופו של דבר הקשר שלנו נגמר, לי קשה מאוד עם זה, אני המון לא ישנה בלילות, ואני מתעוררת ממש בבהלה כמעט כל שעה.
אין לי חשק לקום מהמיטה בבוקר. הוא באמת תפס חלק מאוד גדול ביום יום שלי.
לפני פחות משבוע, התחננתי אליו שניפגש ונדבר, וזה מה שעשינו, שזה יחסית ממש כבוד לעובדה שהוא חייל קרבי והוא נתן לי חלק מהזמן שלו כדי לדבר איתי.
ובפגישה הזו, הרגשתי שאני פשוט חייבת לנצל את הרגע, ולנסות שהוא יקבל אותי בחזרה.
נסיתי לנשק אותו המון פעמים, וללא הצלחה הוא אפילו דחף אותי טיפה בפיזיות.
הוא ריחם עליי והחליט ואמר שנחזור לדבר רק בווטסאפ שאולי זה יעשה לי טוב, אבל אין שום סיכוי שנחזור.
נלחמתי הרבה על הקשר הזה, ואני אוהבת אותך,
ואני מרגישה שאני מתמוטטת רגשית.
ויש שני צדדים, אם אני אמורה להמשיך להילחם ואולי לנסות לרכך אותו.
ויש בי גם חלק שאומר, שבגלל שאני אוהבת אותו, אני מוכנה לקבל אפילו כדור בראש כדי שיהיה לו טוב.
וכנראה שלחזור אליי לא עושה לא טוב.
אז הדברים של מי יותר חשובים?
מה אני צריכה לעשות?
ואני באמת לא מתכוונת לשמוע להמשיך הלאה, ושיש טובים יותר. כי אני מוותרת על הכל, אני מעדיפה את הפחות טוב, אותו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות