החיים שלי מכוערים ולמרות הכל אני ממשיכה בהם, איך להתגבר על הכל?

נמאס לי מהחיים שלי לא מאושרת מהם במיוחד לא בחופש
אני לא מדברת עם אמא שלי שוב וזה לא ריב שלוקח חצי יום או יום זה ריב שיכול לקחת שבועות חודשים ואפילו שנה אני רגילה לזה כבר שאני ואמא שלי לא מדברות שבועות וחודשים ,על מה היא רבה איתי ?! ששכחתי משהו שהיא בקשה ממני לעשות ,שלא התערבתי בריבים שלה ושל אבא שלי ,שלפעמים אני טועה וזה נורמלי כי כולם טועים!, על זה היא לא מדברת איתי ,גם שהיא לא צודקת וחשוב לי להשלים ולדבר איתה ואני באה לבקש סליחה והיא לא סולחת ...אחותי בצבא ויושנת בבסיס במשך חמישה ימים בשבוע וחוזרת שישי שבת וגם שהיא חוזרת היא יוצאת עם חברות ,ואבא שלי בעבודה ,ואח שלי הגדול שחוזר מהצבא בצהריים וישר אחריי זה הולך לעבוד וחוזר מאוחד בלילה שכמעט אין לי זמן לראות איתו או שאין לי חשק לדבר כי נמאס לי כבר מהחיים האלה !!!??
והחברות שלי שיש לי רק 3 חברות טובות וכול השאר פגעו בי גרמו לי לבכות גרמו לי להבין שאני לא צריכה לסמוך על אף אחד שאין לי למי לפנות כבר ,כולם צבועות ושאני נשארת בבית ספר שלי רק בגלל הלימודים שלי ושום דבר אחר אם כבר הייתי עוברת מזמן וכל השכבה שלי נראית על הפנים ואני עולה שנה הבאה לכיתה י' ואני לא מאמינה שאני יוכל בכלל להתחבר למישהו משם, והחברות שלי אוליי לא יהיו איתי בכיתה קמה כל יום בתחושה של באסה שכל יום אני אומרת לעצמי "עוד מעט החופש נגמר ואני צריכה עכשיו שוב את הכוחות הפיזיים שלי לא לבכות להיות חזקה לחייך ולצחוק ולהראות לכל הבנות האלה "הנה אני צוחקת לא שברתם אותי " אבל עמוק בפנים אני יודעת שאני עובדת על עצמי לקום בידיעה שעוד מעט בית ספר ושאני הולכת לראות את כל הבנות שגרמו לי סבל שרמסו אותי נפשית .כול יום אני חושבת על זה ,איזה חבל אני צריכה להחזיק כדיי לא ליפול למטה .אני יודעת שלהתחיל לעשן לא באמת יפתור את הפתרון למרות שרציתי פעם אחת לעשן כי לא יכולתי יותר זה היה רגע שבו רבתי עם כל הבית ואמא שלי אמרה לי שהיא שונאת אותי ואף אחד לא עזר לי וברחתי מהבית וחזרתי בערב אבל, אחר כך הבנתי שזה לא באמת יקל על הבעיות שלי בחיים לא באמת יפתור אותם במילים שלי אני רואה בזה מין בריחה מהמציאות שלך אין יכולת לדעת איך להתמודד איתם ,אני לא יהרוס את הלימודים שלי בשביל חיי חברה כי אני יודעת שאני חכמה ויש לי מה לתת בבית ספר בלימודים וכמה אני יכולה לתת עד איזה שעה אני יכולה לשבת בלילה עד שאני ידע את כל החומר ולא לוותר באמצע, והחיים שלי הוכיחו לי שחברות תמיכה מהמשפחה לא יהיו לי וגם לא יעצרו אותי בדרך למטרה שלי -להצליח במשהו למרות כל הקשיים בדרך ,אחריי ששמעתם את הסיפור שלי אשמח אם תתנו לי טיפים איך להתגבר על הכל ?אני אנונימית בת 15 ששמחה לכתוב פה את הסיפור שלה