אני יודעת שזה קצת משוגע לרשום, וזה נורא מוזר לקרוא משהו כזה, אבל אני פשוט לא יודעת למי לפנות.
כשאני נוסעת באוטובוס לבית ספר, אני פשוט מדמיינת את השטן בראש שלי. אני לא יודעת אפילו איך להסביר. כשאני בכיתה, וכשבאה אלי חברה שלי, אני מדמיינת אותה מתעלפת. בהפסקה, אני צופה בבנים משחקים כדורגל ופשוט מדמיינת אותם מפרכסים ומקיאים דם מהפה. ואז בלילה. אני לא זוכרת הרבה, אבל אני כן זוכרת חלומות, שאפילו לא היו סיוטים, שלי בתור קניבלית. אני לא יודעת מה לעשות עם זה, וכל הזמן מנסה להוציא את זה מהראש, ואני בכלל טבעונית, ואני פשוט לא יכולה לספר להורים שלי. ההתמודדות קשה מידי. אני לא רוצה את זה בראש שלי. אני לא רוצה לחשוב על הדברים האלה, אבל אני פשוט חושבת.
אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות