לפני שאתחיל בפוסט, חשוב לי לציין שזהו פוסט רציני לחלוטין.
כל הדעות שאני הולך להביע כאן נוגעות אך ורק אליי ולא נועדו בשום אופן לפגוע באף אחד צורה כזאת או אחרת.
אז ככה -
מאז שאני זוכר את עצמי - אף פעם לא אהבתי ילדים במיוחד.
לא שיש לי משהו נגדם, אבל כבר מגיל קטן הרגשתי שלעולם לא יהיו לי ילדים משלי.
היום אני בן 23 וככל שהזמן עובר אני רק מרגיש זיקה וחיבור יותר ויותר חזק לדעה הזאת שלי.
אני מוכן להיות כנה ולהודות בכך שאיני אדם מספיק אחראי כדי לטפל בילד משלי.
אני לא מעוניין לבזבז הרבה כסף על ילד.
אני לא חושב שהמשכיות זה דבר חשוב.
מבחינת - מי ידאג לי לעתיד? טופל.
אני לא מעוניין לאבד את החופש שלי, אני בנאדם מאוד ילדותי שאוהב פשוט לעשות שטויות, לטייל בעולם, להתעסק במלא תחביבים, לחפש הרפתקאות ומה לא - ילד יכול נורא להגביל אותי.
בנוסף לכך יש גם לציין שאני חושב שזה נורא נורא מפחיד להביא ילד כי איני יודע איך הוא ייראה, האם הוא יהיה בריא, האם הוא יעמוד בציפיות שבהכרך אציב לו ועוד פחדים מהרבה סוגים לגביו...
ובשורה התחתונה - כבר יצאתי מהשלב הזה שאמרתי לעצמי "אולי בכל זאת בעתיד ארצה". אני לא רוצה לשקר לעצמי ואני לא רוצה לנסות להדחיק את זה..
ככה אני חושב ומרגיש ואני נורא מגובש בנושא
אך השאלה שלי אלייכם - האם לדעתם זה בסדר שאני חושב ככה?
אולי משהו לא בסדר איתי? אולי זה שאני חושב ככה הופך אותי לבנאדם לא טוב בצורה מסויימת?
אשמח לתשובה ותודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות