שלום*
קשה לי לכתוב הכל , אשמח אם תיכבדו את מה שאני מרגיש.
הכל התחיל לפני שנה
שפתחתי את הפייסבוק וראיתי בקשת חברות מילדה שלא הכרתי.
אישרתי נכנסתי לפרופיל שלה וראיתי מלא סטטוסים אובדנים וכואבים שהילדה כנראה תתאבד.
שאתה מבין בשלב מסוים שאתה סהכ רוצה לעזור לה.
והיא בסה"כ בת 16 שלחתי הודעה פרטית בהתחלה היא לא האמינה באף אחד, אחרי 9 חודש שדיברנו ותמיד הייתי שם לצידה, שיחות לילה, והכל.
מדובר בילדה מסכנה שאמה מכה אותה, אבא פשוט אדיש, ואח שמקלל אותה בלי הפסקה.
היא פשוט התחילה לכתוב סטטוסים עלי בלי שאני יבין "אני התאהבתי" אחרי יומיים פתחתי את הצאט וראיתי שהיא שלחה לי בוואטסאפ מגילה עם מלא רגשות כלפי. נתנתי צאנס למערכת יחסים הזאת כי הבנתי שטוב לה איתי.
שהיא ביקשה שתיהיה בסתר בלי שאיש ידע והכל בנינו. אחרי חודש של שיחות בן גבר לאישה, התחלתי איכשהו להתחבר עליה ריגשית.
עד שהחלטתי לנסוע עד לנתניה בשביל לראות אותה (שעתיים נסיעה ברכבת) נסעתי ממש על הבוקר בלי שאין איש בבית מלבד אנחנו. אחרי הסערת רגשות שהיה בנינו, לעולם לא הרגשתי אהבת אמת כזאת משום בחורה בעולם. זה הרגיש לי אחרת ופשוט התחלתי להתאהב בה גם, והתחלנו להתנשק ולהתחבק וכל מה שחברים עושים שיש בית ריק.
אמא שלה היית צריכה לחזור מהעבודה אז יצא לי להיות אצלה סהכ שעתיים, הספיק לי לראות את אהבת חיי.
אינו במערכת יחסים סודית כזאת ממש נוני ולולי. שלשום אמא שלה היכה אותה דרסטית היא פשוט ברחה מהבית, והתקשרה עלי וביקשה לבוא.
כמובן שאני שילמתי לה על מונית מנתניה עד לבית שלי (אשקלון) לא היה אכפת לי מהסכום העיקר שהיא תיהיה בטוחה לידי.
היא הגיעה לכאן בשעה 11 בבוקר אינו ביחד כל היום בחדר, והתחלתי להבין שהיא באמת שלי.
ראינו סרט ביחד מחובקים, וגם שמנו מוסיקה ביחד (רייב) ורקדנו והכל.
גם המקלחת שעשינו ביחד היה מדהים!! הכימיה התפתחה כל כך, שלא הפסקנו להתנשק ולהתחבק וכמובן שהרגשנו מוכנים לדבר האמיתי מבחינת מערכת יחסים.
ב4 בלילה אבא שלי מתקתק לי בדלת של החדר ואומר לי המשטרה פה תפתח תדלת התחלנו לפחד נורא, כי רק התעוררנו משינה ואינו ערומים.
מהר התלבשנו ויצאנו מהחדר.
היא התכננה לשוטר לא לפגוע בי, לא לקחת לי אותי ממנה. ופשוט בכתה כל כך שירד לי דמעות.
שמו לי אזיקים בידיים כאילו אני איזה פושע ולקחו אותנו לתחנה משטרה.
במהלך הנסיעה היא כל שניה חיבקה אותי ושאלה אותי "אתה לא תעזוב אותי" "בבקשה אהבת חיי שלא יקחו לי אותך ממני" ואני תמיד ניסיתי להשאיר אותה אופטימית. הגענו לתחנה, וההורים שלה היו שם הסתכלו חי בעיניים כאילו אני איזה פושע! המשטרה חקרה אתי.
ואמא שלה הגישה תלונה שחטפתי את הבת שלה, למזלי שהיא פשוט אמרה שאנחנו חברים והכל.
אבל היא לא רצתה לחזור איתם לנתניה, ופשוט התחילה לצרוח ולבכות שהיא רוצה להישאר איתי !! וההורים שלה לקחו לי אותה עם צב הרחקה מהבת שלה.
בלי לתת לה חיבוק אחרון,
אני מסתכל על התמונות שלנו יחד ולא מפסיק לבכות מאתמול קשה לי לשכוח אותה,
ניסיתי לשלוח לה מלא הודעות אבל לקחו לה תפלאפון שלא הוכל ליצור קשר איתה.
הדבר היחיד שנשאר לי כמזכרת זה הגרב שלה, שהיא שכחה לגרוב כי המשטרה הגיעה והתלבשנו מהר.
אני שם את הגרב הזאת, מתחת לכרית בכל לילה.
הבוקר אמא שלה התקשרה עלי ואמרה שאם היא רק תראה תפרצוף שלי בנתניה היא תדאג להושיב אותי בכלא.
אני פשוט התפרצתי מעצבים כלפי המשפחה שלה ואמרתי לה "אני גבר שנלחם, ואני לא אוותר על הבת שלך" וניתקתי לה בפרצוף.
לסיכום:
אהבת אמת - הדרך עוד קשה לפנינו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות