היי לכולם, אני ובן זוגי עוד מעט ארבע שנים ביחד, הוא הדבר הכי טוב שקרה לי. עם כל הקשיים שיש איתי וכל השריטות שלי-הוא נשאר איתי, הוא סובל את השירות שלי (לוחמת) ואת כל הקורסים, את כל השיגעונות שיש לי (ויש לי), ואין לי ספק שהוא אוהב אותי באותה מידה שאני אוהבת אותו.
מהרגע שהכרתי אותו היה לו רישיון לקטנוע, הוא עוד חודשיים בן 21 ואז תהיה לו אפשרות להגדיל את הרישיון שלו (אם אני זוכרת נכון, רישיון לקטנוע עד 125 סמק בגיל 16, עד 300 סמק בגיל 18, וללא הגבלה בגיל 21). והוא תמיד אמר לי שהוא יגדיל את הרישיון ויקנה אופנוע עם נפח לא קטן-שמאז ומתמיד הלחיצה אותי המחשבה הזו.
תקראו לזה פרנואידית..אבל אני לא אוהבת לקחת סיכונים מיותרים. אמרתי לו הרבה לפני שאני לא יודעת אם אצליח לחיות עם המחשבה שהוא יהיה על אופנוע של 1000 סמ"ק.
לאחרונה הוא העלה את הדיון הזה שוב. הוא הגיע אליי הביתה עם אופנוע של 650 סמ"ק, ואמר שהוא רוצה לקנות אותו.
אני רואה אותו בעתיד שלי, אני רואה אותו כאבא לילדים שלי...אני רואה את האופנוע הזה ואני נטרפת רק מהמחשבה לדמיין אותו עליו.
הוא נהג מעולה, אבל אנשים אחרים בכביש...אני סומכת עליו ולא על אחרים.
מכירים את המשפט, ככל שהם גדולים יותר ככה הם נופלים חזק יותר? זאת המחשבה שעוברת לי בראש כל הזמן. אם הוא יעבור בצומת.. ואיזה נהג אידיוט ושיכור יעבור באדום ויפגע בו בצד...לא הנהג ברכב הוא זה שיפגע קשות ויעוף-אלא חבר שלי.
הוא נוסע על קטנוע וגם על אופנועים בנפח קטן יותר, אבל אני לא מתכוונת להגיד לו לבחור ביני לבין האופנוע. זאת אהבה שלו, אבל בסופו של דבר? הכלים הגדולים האלו הם נטו להרגשה של שחרור, של אדרנלין וכוח..משהו שבסופו של דבר אני מאמינה שיעבור לו.
הוא מאוד מאוכזב מזה שאני לא רוצה שהוא ירכב על אופנוע עם נפח גדול יותר...והלב שלי נשבר מהמחשבה שאני פוגעת בו ו"הורסת לו את התוכניות".
אבל אני אנוכית..אני לא יכולה לחשוב על החיים שלי בלעדיו, ואני אעשה הכול למענו ולמען העתיד שלנו, מה גם...אני מסכנת את החיים שלי עצמי בתור לוחמת...זה לא מתנגש כשאני לא נותנת לו לרכוב על המפלצות האלו, אבל הולכת בעצמי לשטח להילחם בפלסטינאים וכדומה?
מה לעשות? לוותר, לתת לו לקנות אופנוע עם נפח גדול יותר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות