בבית הספר התיכון סבלתי מהצקות רבות, מחרם חברתי ברמה שהיו משתמשים באלימות פיזית נגדי ואף אחד לא היה עוזר לי אלא היו צוחקים ומצלמים, היו באים אליי לפנים שלי ואומרים לי "יא מכוערת" כל יום הערה על איך שאני נראית מגעיל והשנאה העצמית והחוסר בטחון התחילו להתחזק אצלי
ההורים שלי לא היו רוב היום בבית והייתי מוצאת את עצמי רוב תקופת התיכון יושבת מול הסלון ,רואה תוכניות בישול ואוכלת.. תמיד ניסיתי להרזות,לעשות ספורט,להיות בריאה אבל אני לא מצליחה
האוכל זה דיי החבר היחדי שלי , אין לי בכלל חברים והמשפחה שלי מאוד בעייתית כי היא עברה המון משברים
השיא של היום שלי הוא הערב אחרי חדר הכושר שאני אוכלת משהו טעים,אני מוצאת את עצמי מחכה לזה , אני רואה תוכניות בישול ומתכונים וכל מיני נושאים שקשורים לאוכל ואני שונאת לבשל, אני רק רוצה לראות את האוכל ולאכול ....
הוא מנחם אותי , ללא ספק מרגיע אותי- זה כמו סם בשבילי.
איך אני מתנתקת מההרגשה הזאת? איך להפסיק להתמכר? קשה לי ללכת לטיפול פסיכולוגי כי אני עסוקה בלימודים וכי גם אין לי ממש כסף.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025