שלום,
אני נער בן 15, ובאתי לספר על הבעיה שלי, בתקווה שתעזרו לי.
כשהייתי בכיתה ו', ילדים התחילו לעשות עלי חרם מכוון שאין לי טלפון (מרצוני החופשי), ואני אתאיסט וגם מזה שאני לא מדבר בכיתה מכוון שיש לי פחד קהל. ומי שבכלל התחיל את כל זה היה החבר הכי טוב שלי מהגן. בגלל האירוע המחורבן הזה, אני לא בוטח יותר באף אחד, אפילו כשאני מנסה לבטוח.
ואם כל זה לא מספיק, הוריי התגרשו שהייתי בן 3.
בבית, אמא שלי צורחת עלי כל הזמן, כמו "אתה תעבוד בזבל שתגדל!" או "דפוק בשכל!"
אני הובחנתי בעל ADHD, כך שממש קשה לי ללמוד ולהתרכז במשהו לפחות 5 דקות.
אני חסר חברים, לא הייתה לי חברה ואני קורבן לערסים.
אני לא מצליח יותר לסבול את זה!
יש אנשים שפוחדים מהמוות.
אני לא. אני מחכה למוות בקוצר רוח.
אני חייב עזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות