עכשיו אני מתקרבת לגיל 18 ומתחילים לשחרר אותי טיפה נותנים לי להיות עם בנים וגם אמא שלי נותנת לי לשים שורטים (לפני כן היא לא הסכימה לי אבל אני אוטוטו 18 אז היא משחררת אותי) ואני מתחילה לאט לאט לאבד את עצמי ככה לפחות אני מרגישה
בגלל שלא היה לי שום נסיון עם בנים ותמיד הרחיקו אותי מהם אז אני נותנת את עצמי
תמיד כעסתי על אחי שהרחיק בנים ממני ולא סמך עליי ואני אדם שרוצה אהבה ומחפש את זה ואני יודעת שלמכור את הוף שלי זאת לא הדרך אבל אני מרגישה שזה חזק ממני
ואז אני מוצאת את עצמי מתחרמנת עם גברים ויורדת להם וככה זה עובד מגבר לגבר
נגיד אני מכירה מישהו אני מתחרמנת איתו יורדת לו ואז עובדת לגבר הבא ואני לא שולטת בזה אבל בגלל שסגרו אותי ולא נתנו לי כלום אז זה גורם לי לעשות דברים כאלה
זה הצורך הזה באהבה הצורך הזה שעכשיו שיחררו אותי לעולם אז אני לא יודעת מה לעשות אז אני מתנהגת ככה וככה אני מוצאת את עצמי עוברת מגבר לגבר
ואין לי מושג מה לעשות ?? להמשיך ככה ?? אני מרגישה שאין לי מושג מה אני עושה ולמה אני כל הזמן עוברת מאחד לאחד אני יודעת שהשמרנות הזאת של אמא ואחי השפיעו עליי חזק וזה גורם לי ללכת לכמה שיותר לגברים ולהיות עם כל אחד ואחד
ואני לא מצליחה לעצור את עצמי אני רק רוצה עוד ועוד ועוד
מה לעשות ? פשוט להמשיך ככה ? או ללכת לטיפול או לספר למשפחה ? אין לי מושג לאן אני פונה מפה
אני אשמח לעצות ולעזרה ממכם
אגב אנחנו לא משפחה דתייה אנחנו חילוניים פשוט התפיסה של המשפחה מאוד פרימיטיבית ואנחנו לא קווקזים אלא מרוקאים