שלום,
הייתה לי חבר כמעט שנה וחצי, ורובכם יודעים איך זה בגיל הזה, האהבה היא כל עולמנו וחיינו, בגיל כזה אנחנו בטוחים שמצאנו את אהבת חיינו, אבל שלא תטעו אני מבין שהיא בסך הכל האהבה הראשונה שלי, ואני אעבור עוד הרבה, אבל מה שאזכור מהאהבה הראשונה שלי לאו דווקא דברים טובים.
הילדה הזו שיצאתי איתה מילאה אותי והשלימה אותי, עברנו תקופות מדהימות יחד וגם פחות טובות, אבל עם.הזמן הקשר כבר די נשרט והגיעה הפרידה, הפרידה הגיעה מהצד שלה.
אנילא רוצה להמשיך ולפרט על כל הדברים שהיא עשתה בכוונה לאחר הפרידה שלי ושלה ועל מיני מקרים שקרו, אבל המשכנו להיות בקשר והיינו מדי פעם אפילו מתנהגים כמו זוג, אפשר להגיד שהיה לנו די קשה להשתחרר.
גיליתי לפני מספר ימים על שקרים שהיא הציפה אותי בהם, על כך שהיא בקשר עם אדם נוסף, שגיליתי את זה היא מאוד פחדה ולא ידעה איך להגיב (הכל היה בוואצפ אבל בכל זאת) היא די התשתתקה וניסתה עוד להמשיך לשקר עד שפשוט התעייפה וסוג של הודתה. היא עד עכשיו לא מוכנה לפרט לי על כל העניין אבל דווקא בגלל זה הגיע ידידה טובה שהחליטה לספר לי את האמת, שאם חשבתי שהיא כואבת אז לא ציפיתי ללשמוע שהיא מדי פעם הייתה נפגשת איתו לאחר ריבים איתי, ומדי פעם היא הייתה מבקשת מחברות שלה שיענו לו ושהיא הייתה נפגשת איתו ועם עוד חברה והיא פשוט לא סיפרה לי על כל הדברים האלה והאמינו לי שיש עוד רשימה ארוכה.
ובמבט לאחור אני שואל את עצמי איפה לעזאזל טעיתי ולמה לא הייתי מספיק ערני. עכשיו מה שעוד חשוב לי לומר, שכל האמת התגלתה לי ממישהי שהחליטב שמגיע לי לדעת את האמת אבל היא התחננה אחיי שלא אגלה לאף אחד את מה שקרה, ולכן לא נעים לי להסגיר או לדפוק אותה.
כרגע אני חושב על איך לקום מזה. ומה הדרך הכי טובה לעשות את זה בלי להפגע.
תודה על הסבלנות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות