מאז שהייתי קטן, למרות ששמתי לב לזה רק בשנים האחרונות, הייתי מסוג האנשים שיותר מקשיבים מאשר מדברים, שיותר מאזינים מאשר מטיפים.
ואני שם לב שאם אני רוצה או לא, אני מכריח את עצמי ללמוד אנשים, אני לומד על בן אדם מרגע שאני מכיר אותו, לדברים כל כך מדוייקים שאני לפעמים מרגיש כאילו אני יכול לשלוט באותו אילו הייתי אומר את המילים הנכונות.
בין אם זה מילים חסרות משמעות שמרגשות אותו, נקודות רגישות ודברים שאינו אוהב לדבר עליהם, עד התוית הקטנה שיש לו בעין שמאל אשר כאשר נושא השיחה מופנה לאותו תוית אותו אדם נעשה אך ופגיע. כל אלה הינם דברים שלמדתי על אדם ספציפי שלמען האמת, אני מנצל לטובתי.
אני משתנה בשיחה מאדם לאדם, מה שגרם לאורך חיי למצוא את עצמי בחבורות של המון סוגי אדם. אני מכיר את הסגנון ההומור של "הערסים", למדתי את סגנון ושפת הגוף של אותם אנשים הנקראים "ערסים" ומהר מאוד גם הם ראו אותי כחלק "מהחבר'ה"
למדתי בנוסף, איך להיות מחובר לחבר'ה החנונים הביישנים, עם שפת גוף עדינה אך שנינות ויכולת ביקורת גבוהה...וכדומה.
אני מוצא את עצמי מנתח בני אדם בכל רגע, הכמות דברים שהצלחתי לשער נכון מדברים מינימליסטים שאף אחד אחר לא שם לב אליהם היא אדירה.
הייתי שמח להרחיב אך אני מתחיל להישמע כמו סוציופת.
בכל מקרה, שאילתי היא, האם קיימת קריירה שאוכל להצטיין בה בעזרת אותם כישורים פסיכוטיים?
תודה מראש.
נ.ב. אני מתנצל אם קטגוריית הנושא לא מתאימה, היא נראיתה לי הכי נכונה לבחור.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות