כפי שראיתם בכותרת, אין לי רשיון נהיגה.
לרוב האנשים שאני מכירה יש רשיון, חוץ מ2 החברות היחידות שלי ולי.
אני עוד כמה שבועות אהיה בת 18 (בכיתה י"ב) והמחשבות על זה פשוט לא עוזבות אותי.
הקנאה היא עצומה בעיקר בגלל דבר אחד- החוסר ודאות לטסט.
קודם כל, בהתחלה (כשהייתי בת 16.5) רשיון לא עניין אותי בכלל. רק לאחר חצי שנה שהרבה החלו לגשת לשיעורי נהיגה ולטסטים אז רציתי גם אני, בגיל 17 התחלתי ללמוד נהיגה. בדרך היו לי קשיים רבים שהובילו להפסקות רבות עד שהגעתי ליום הגדול, לטסט הראשון, אחרי שהמון אנשים בסביבתי כבר קיבלו מזמן רשיון.
כמה שעות לפני הטסט, המורה נהיגה התקשר ואמר שבגלל השביתה התבטל הטסט.
חוסר המזל הזה, שהשביתה התחילה בדיוק כשהיה אמור להיות לי טסט מחרפן אותי.
עכשיו אני בלי כלום, הפסקתי שיעורי נהיגה ואני פשוט לא מפסיקה לחשוב על העובדה הזאת שאפילו לא נותנים לי לגשת לטסט כי הטסטרים לא בוחנים.
מצד אחד אני לא מבינה למה זה מציק לי כלכך, אבל מצד שני אני רואה את זה כגורם מרכזי שאני לא יוצאת לבלות כמעט, כי אני גרה במקום מרוחק מהכל ואם אין לי או לחברות שלי רשיון, אנחנו לא יכולות להגיע בערב ובסופ"שים למקומות בילוי, וזה מכניס אותי לדכאון במיוחד בערבי שישי.
לא בא לי לחכות ל2017 שבה אני רק אוכל לגשת לטסט הראשון שלי, שמי יודע אם אני אעבור אותו בכלל.
מחרפן אותי שלילדים שנה מתחתיי יש רשיון. מחרפן אותי שילדים מהשכבה שלי חולפים על פני בדרך לבית הספר ואני הולכת ברגל.
מעצבן אותי שאנשים מדברים על מתי הוציאו רשיון, אם נגמר כבר מלווה לילה, ולאן הם נוסעים ובאיזו מכונית.
מה לעשות? המחשבות לא עוזבות אותי
תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות