שלום רב אני בן 17 ויש לי חברה בגילי, אנחנו כבר כמעט חצי שנה ביחד אבל הקשר מרגיש כמו שנים. אנחנו גרים רחוק אחד מהשני במרחק שעה וחצי נסיעה לפחות.
היא מגזימה בתגובתה בכל מה שאומרים לה, ואם נגיד אמרתי לה שיש משהו שאני לא אוהב או לא מוצא חן בעיני היא פותחת ריב ענק ונפגעת. אי אפשר להחמיא לה כי ולהגיד לה שהיא יפה היא פשוט אומרת אני לא אתה משקר ומכחישה. היא מאוד דכאונית וברגע שהיא בדיכאון זה מכניס אותי לדיכאון..אני פחות שמח אני כבר לא מחייך והתרחקתי מחברים שלי חוץ מזה אני בכיתה י"א ויש לחץ מטורף של הבגרויות אחרי פסח..
עקב כך שאנחנו גרים רחוק אנחנו נפגשים פעם בשבוע ולפעמים פעם בשבועיים וקשה לי לדבר כל היום בפלאפון ובווצאפ אני מרגיש כאילו יש לי לוח זמנים שעכשיו אני חייב לדבר איתה..וזה פוגע בעצמי אני רוצה לעשות דברים שאני אוהב, אני מאוד אוהב אותה שאנחנו נפגשים במציאות אבל אני לא בחור שכל היום בפלאפון וזה מאוד קשה לי..אני מפחד שהיא תפגע.
היא כל כך אוהבת אותי..בחיים אף אחד לא אהב אותי ככה ואני פשוט לא יודע מה לעשות אני גם מפחד שהיא תפגע בעצמה היא מאוד דכאונית..חוץ מזה אני לא יכול להיפרד ממנה פנים מול פנים עקב המרחק ואני לא רוצה שיראו אותי בוכה בדרך הביתה וגם אותה כי הנסיעה ארוכה..לא רוצה שזה יקרה בציבור אבל אין דרך אחרת זה או פלאפון או זה. בבקשה אל תשפטו אותי ותאשרו את זה מהר ,אני כבר אובד עצות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות