עובדת מהבית וגרה עם הבוס; הוא פוקד על החברות לא לתת לי לעשן ומגביל אותי, לעזוב?

אני עובדת מהבית וגרה עם הבוס שלי יחד עם עוד 2 חברות שגם עובדות איתי. אני לא ילדה טובה בכלל. אני גרה איתו כבר שנתיים. אני מרגישה שהוא לא מכבד ואוהב אותי וזאת כי הוא מרשה לעצמו איתי דברים שהוא לא היה מרשה לעצמו עם אף אחת אחת שעובדת איתי או גרה איתנו..אני מרגישה שהוא מתאמץ יותר בשביל בנות אחרות (לדוג ביום הולדת שלי הוא קנה לי טבעת זהב פשוטה עם קצת בלונים פשוטים ועוגה בטעם שהוא בכלל אוהב ולחברה שלי שהיה לה יום הולדת לפני כמה ימים הוא הביא לה כסף לקנות בגדים (וכשמביאים כסף לא נותנים 200 או 100 שקל.. אז..) והלך בשעת לילה מאוחרת וקנה בלונים מעוצבים ומיוחדים ועוגה וקנה לעוגה נרות והכל... אתם חושבים שזה ילדותי מצידי להסתכל על הדברים הקטנים האלו? אני דיי מאמינה שהדברים הקטנים זה מה שעושה את ההבדל.. בבקשה תתקנו אותי אם אני טועה בגישה שלי..) וגם אני מרגישה שהוא יעשה בשביל בנות אחרות דברים שהוא לעולם לא יעשה בשבילי. אני מרגישה שכשאהיה צריכה עזרה הוא לא יהיה שם לתמוך בי..ובכללי הוא לא מכבד אותי לדוגמא הוא מרשה לעצמו לצעוק עליי בקולי קולות ליד כל הבנות, הוא מזלזל בי לידן וכתוצאה מכך אני מרגישה שהם מרשות לעצמן גם לזלזל בי וזה גורם לי להתרעם על זה ממש... אומנם שכבנו בעבר אני והבוס שלי כשעוד הייתי חדשה בעבודה אבל זה היה לתקופה קצרה מאוד של מס חודשים וזהו וזה הפסיק בעיקר מהצד שלו ואני השלמתי עם זה והחלטנו שאין ביננו יותר קשר מיני (הקשר המיני שהיה ביננו נטה לכיוון המאסטר והנשלטת ועכשיו משהחלטנו להפסיק אמרתי לו אתה לא האדון שלי יותר ולכן אני לא רוצה שתצעק עליי ולא שתתן לי פקודות ולא שתחליט עליי אך כל פעם שאני מדברת על זה, זה גורם לו לצעוק יותר חזק ולאיים עליי שיעיף אותי מהדירה כי אנחנו כבר לא מסתדרים בלה בלה בלה). ולמרות זאת שאין ביננו קשר מיני כזה או אחר הוא חושב שאני שייכת לו ואוסר עליי לשתות אלכוהול וכל פעם שאני רוצה לשתות אני צריכה לבקש ממנו רשות והוא מוגז לי ומגביל אותי לכוס אחת או שתיים וכשחברות של רוצות הם לוקחות חופשי והוא גם אוסר על חברות שלי לתת לי לעשן ירוק כאילו אני איזו ילדה קטנה ואני לא מצליחה להגיד לו להפסיק להחליט עליי. מצד אחד הוא לא אוהב אותי לא מכבד אותי ולא אכפת לו ממני אני מעצבנת אותו כל הזמן מוציאה ממנו הרבה אנרגיות לטענתו אני לא נעימה לו בשיט ומצד שני הוא מחלק רק לי פקודות אוסר עליי ככה וככה. מה אכפת ליך אם אני אעשן או לא או אם אני אשתכר או לא והכי גרוע זה שהוא אוסר עליי לשכב עם גברים.. לא מבינה את הניגודיות הזו. מישהו יכול להסביר לי? אה ואני לא כוסית אני לא יפה אני אפילו מלאה ומרגישה מכוערת. אז זה לא שהוא כנראה רוצה אותי או משהו בסגנון.. אה ועוד משהו. אני לא יכולה לעזוב אותו עכשיו אני תלויה בו ברמות מפחידות ואני לא מצליחה להיות בלעדיו...אני גם מפחדת שאם אעזוב אז הוא ישכח ממני ולא יהיה אכפת לו וההתמודדות עם האמת הזו קשה לי.. אני מתוסבכת אה? למרות כל הפעמים שהוא צועק עליי ועושה דברים שאני לא רוצה שיעשה אני מרגישה שעוד אפשר לתקן אני רוצה לקוות שזה לא אבוד וכו אני כן רוצה שהוא יאהב ויעריך אותי על מי שאני והוא לא