היי אני גדלתי בבית דתי שכל החיים שלי גדלתי על זה שעושים הכל רק אחרי בחתונה.. עכשיו אני לא בדיוק דתיה הדת ממש מבלבלת אותי אני כבר לא בטוחה מה נכון ומה לא.. ולגבי הכל
אני בת 17 ועדיין לא היה לי חבר כי כל כך רציתי לשמור על עצמי.. וכל מי ששומע עוד מגיל 15 ואפילו 14 שלא היה לי חבר לא מאמין בטוח שאני משקרת עליו..
ואני ילא ישקר הרבה פעמים בחיים אהבתי והרגשתי שיש לי רגש למישהו.. והוא אפילו בא ואמר לי מה הוא מרגיש ואני לא התייחסתי כאילו לאמקרה כלום.. והייתי מחכה שהזמן יעבור ויעבור ליי.. ועכשיו אני כבר מרגישה שקשה שלי שאולי אני כבר רוצה מישהו..
אבל יש בי גם איזה מקום כזה שאני יודעת שאני לא רוצה להתחתן מוקדם וזה גם לא אפשרי להיות עם מישהו יותר מידי זמן ולהצליח להשאר בתולה..
ועוד משהו אחד הדברים שגם מנעו ממני להסכים להיות אמיתית עם הרגשות שלי זה מפני שכתגדלתי על זה שראיתי שהבן אדם שאתה הכי אוהב הוא הבן אדם שהכי פוגע בך (אבא שלי) אז פחדתי להכניס עוש משישהו כזה שאני יאהב ויפגע בי..
אני יודעת שזה כתיבה יותר מידי מסובכת.. אבל אשמח אם תעזרו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות