היי,
אני סטודנט לתואר ראשון, ובכל פעם שאני עושה משהו שכיף עבורי (למשל לשחק במחשב, לראות סרט, לצאת עם חברים, וכדומה) מאוד קשה לי לחזור לשגרה ולשבת על התחת ללמוד (אני יכול להכריח את עצמי לשבת בכח, אבל הראש שלי פשוט לא יהיה מרוכז באותה מידה, אלא יהיה מאוד מוסח וחסר סבלנות, ירצה לחזור לדבר הכיפי שעשיתי).
הדבר גורם לי כל הזמן להיות בין שני מצבים מאוד קיצוניים: או של ימים שלמים של פריקת עול, אחרי משהו שהיה לי מאוד כיף, שקשה לי לחזור אחריו חזרה לשגרת הלימודים. או של ימים שלמים בהם אני לא עושה שום דבר שגורם לי הנאה ורק חורש כמו זומבי - מתוך פחד שאם אעשה דבר שכיף לי, לא אצליח לחזור שוב ללמוד.
המצב הזה מאוד פוגע בי, כי אני תמיד בין שני מצבי קיצון: או של זלזול ממושך בלימודים אחרי משהו כיפי, או של חרישה קיצונית בצורה אובססיבית ומעיקה.
מישהו מכיר את המצב ויש לו דרכים יעילות להתמודד עם זה?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025