אני פשוט מרגישה נורא.... לא נרדמת בלילות כבר יותר מחודש... בחרדות ובוכה כל הזמן...
אני מרגישה מנותקת מהעולם הזה, מרוחקת מהמשפחה שכל כך כל כך אהובה עלי.
כואב לי כל כך מבפנים שזה כבר הופך לפיזי. אני מתפתלת מכאבים כל לילה- מכאבים נפשיים.
אני לא יכולה לתאר כמה קשה לי.
אני מתאבלת על כל שניה שעוברת בחיים האלה, שבה האנשים שסביבי מתקרבים עוד יותר אל המוות. זה מעציב אותי ואני באבל תמידי. לא יודעת איך לצאת מזה, לא יודעת איך לעזור לעצמי.
אני הולכת לפסיכולוגית אבל לא עוזר, ולדבר עם ההורים אני פשוט לא מצליחה- אני רוצה לשפוך הכל ולא יודעת למי, וגם לא יודעת לנסח ולהסביר..
אני כבר מיואשת, כואב לי כל הגוף, אני לא ישנה בלילות ואני במבוי סתום. אני נכנסת עם המחשבות עמוק יותר ועמוק יותר ולא מסוגלת לצאת, עוד שניה אני משתגעת.
ונזכרת בימים שהייתי ילדה קטנה, כמה מאושרת הייתי וכמה היה לי טוב. איך היתה לנו משפחה מושלמת והחיים נראו לי כמו משהו נפלא.
עכשיו הכל סבל ואני לא מצליחה ליהנות מכלום.
אין לי כוונות, אבל לפעמים אני חושבת שפשוט עדיף לי למות וזהו, לא לסבול יותר...
הרי כלום לא יעזור-
כלום לא ישנה את העובדה שכולנו גוססים.
כלום לא ישנה את העובדה שהחיים חסרי משמעות.
כלום לא ישנה את העובדה שאני הולכת להיפרד מכל האנשים היקרים לי בסופו של דבר
כלום לא ישנה את העובדה שכואב לי ואני סובלת כל כך, הלוואי והייתי יכולה להעביר כמה אני סובלת..
אני מיואשת כבר- אם למישהו יש עצה/ מילה חכמה לומר אשמח.. למרות שאיבדתי כל תקווה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות