אני בת 15 וכמו כל נער\ה אחר\ת אני מתאהבת בבנים או שיש לי קראש קטן עליהם.
אני מודעת לכך שאני נערה ולכן אני לא לחוצה בעניין של זוגיות שכן יש לי הרבה לעבור ולחוות ושחלק גדול מחפש חבר\ה ל'סטטוס' או הסכמה שטחית כדי שיהיה חבר (דבר לא נכון שיכול לפגוע בשני הצדדים ולא מכובד).
הרבה בנים רוצים לצאת איתי וחלקם באמת אנשים מדהימים שאני אוהבת ומעריכה ויחס לא הדדי לא מגיע להם.
ביסודי עברתי בריונות קשה עד גיל 12-13 ואני ספגתי צלקות רבות מכך, כמו התחושה שאני לא יכולה לסמוך על אנשים ושאנשים מנסים לנצל אותי תמיד ומשקרים לי.
כולם תמיד אומרים לי משפטים כמו ''גבר- גורילה בלי רגשות'' ''בנים רק מחפשית לנצל'' ''בחורים זה עם חרא'' ''אנחנו מנסים לצמצם פגיעות שלך'', המשפטים באים ממשפחה חברות ואנשים אקראים.
אני מאמינה באנשים ואני יודעת שיש אנשים טובים ויש אנשים רעים גם בנות וגם בנים וזה לא חייב להיות כך.
אני מפחדת מלומר שאני אוהבת מישהו ולהתחייב אליו כחברה, כל פעם שאני ומישהו מתקרבים יותר מידי אני זזה צעד אחורה ביחס שלנו.
אני אדם נורא רגיש וסמפתי ואני מכבדת את כולם ולא רוצה שהם יפגעו ממני ולא לדחות אנשים שאני מרגישה משהו כלפיהם.
אני יכולה להמנע מהפחד הזה של קשרים? אני אפגע או שהרעיונות שמכניסים לי לראש לא נכונים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות