השתחררתי לפני כמה חודשים קצרים מהצבא. הייתי בקרבי, באחת מהסיירות המובחרות - כל השירות היה שמירות, אימונים ומבצעים לעתים רחוקות. משגרה אחת נזרקתי לשגרה אחרת.
לא בוער לי כלום עכשיו והעשייה שלי נמצאת בתחתית. לפני הצבא הספקתי לעשות תואר במתמטיקה בת"א, הייתי בעסק של אבא תקופה של חצי שנה לפני הגיוס ולמדתי לא מעט. היום אני נח על זרי הדפנה ואני יודע שזה שגוי! הבעיה היא שאין לי מניע לעשות כלום.
תואר ראשון כבר יש לי, רכב כבר יש לי, נולדתי למשפחה יחסית אמידה ואני שותף בעסק דרך הבית ככה שאני אפילו לא צריך להתאמץ ולצאת לעבוד.
חוץ מאימונים, עבודה מהבית ויציאות עם חברים פה ושם, אני לא משמ מוצא את עצמי - איך אני מקים את עצמי על הרגליים?
יש לי חלום מאוד גדול והייתי רוצה לדגמן וללכת על המסלולים של המעצבים הכי גדולים שקיימים, אבל האימונים לא מספיקים ואני קצת מזניח את עצמי - אמרו לי שיש לי פוטנציאל למרות הגיל המאוחר יחסית ואני לא יודע אם כדאי לפרוש ולמצוא עבודה יותר מבטיחה ופשוט לוותר על החלום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות