אני בן 26 .אחרי תהליך ארוך של הבנה וגיבוש זהות מינית הבנתי בגיל 23 שאני הומו , נכנסתי לסוגיות ואחרי מסכת שקרים והסתרות הרגשתי שזה הזמן הנכון לספר להוריי את האמת .. אמא שלי חשדה בשנתיים האחרונות אין לי ספק - הבריחות לתל אביב ,מעגל החברים שהשתנה ,אמירות שלי לגבי ליברליות ופתיחות אבל כנראה הכחישה שזה זה וקיוותה כאישה מאמינה שלא תיפול עליה הצרה. מהיום שסיפרתי לה לפני חודש וחצי אני עובר תלאות . היא בוכה כל היום , רבה עם אבא שלי בלי הפסקה שמאשימים אחד את השני בזה שנתנו לי לעבור לתל אביב ושעשו עליי שטיפת מוח , צורחת בלי הפסקה , , אומרת שהרסתי לה את החיים שאני אנוכי וחושב רק על עצמי, שאני חייב לטפל בעצמי שזה לא נורמטיבי ככה .. בקושי מתפקדת ... וגילו לה סוכרת... אני באמת לא יודע מה לעשות.. ביקשתי מאמא של חבר שלי לדבר איתה וזה לא עזר .. היא אומרת שאני לא כזה שאני מושפע מהסביבה .. שאני גורם לעצמי הרס ואבדון .. שאני הורס את המשפחה שלי ושכולם מעוותים לי את המציאות שצריך לקבל את השונה שזה בסדר להיות הומו אבל כשזה מגיע לבית שלהם זה זעזוע ואף הורה לא יקבל את זה ... אני באמת לא יודע מה לעשות. מעולם לא רציתי לאכזב את ההורים לי וגם ככה נכנסתי לזה בגיל מאוחר... אני לא יודע מה לעשות - נמאס לי פשוט ... אולי באמת אני לא כזה ? למרות נמשך מינית לגברים? אני באמת הורס את החיים שלהם? אני מפחד שתעשה לעצמה משהו... אבא שלי בכלל בדיכאון מאז והם אומרים שהם כמו מתים מהלכים... הם לעולם לא יקבלו ומנגנים לי על המצפון ונמאס לי פשוט ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות