כולם מרותקים לאייפונים שלהם, לגלאקסי, לטאבלט, לנקסוס, לנוקיה ומה שזה לא יהיה.
שבויים בפייסבוק שלהם, מדווחים על כל פיפס שקרה להם במשך היום, מצלמים תמונות בפוזות עלאק חושניות, פה הייתי ... שם עשיתי... הנה קניתי ... הנה אכלתי. שופוני. מפרסמים סטוטים "קורעים" כדי לקבל כמה שיותר לייקים, משתפים, מגיבים... מצ'וטטים.. משחקים משחקים מטומטמים... מחוברים לפלאפון שלהם כמו אישה בהריון שקשורה בחבל הטבור לעובר שלה. הנוער הזה שאני נמצאת בו נהיה כזה עלוב וריקני ושטחי ועוד עליי הם מסתכלים ומרימים גבה! זה לא אני!!! בחיים אני לא אתחבר לזה! כל הטכנולוגיה הזאת שהתפתחה לה בשנים האחרונות מגעילה אותי, דוחה אותי. לא משנה מה אני אעשה, אני תמיד אשאר מאחור עד שלא אהיה כמוהם. כאילו מישהו שכח אותי באמצע הדרך. כאילו שהוא שם למעלה טעה בתקופת זמן שהייתי אמורה להלווד בה ותקע אותי כאן. אני כזאת אאוטסיידרית, כזאת לא קשורה לכלום.