אז ככה לא חשבתי לעצמי שמתישהו אשתף משהו ברגשות שלי ובסיפור שלי ובחיים שלי ובעולם שלי
אבל יאלה במקום לבלבל לכם ת'מוח אני יתחיל
אני לסבית, בת 16 וחצי (אני יודעת שעובר לכם בראש את ילדה קטנה איך כבר את יודעת?) אז זהו מאז שאני קטנה נמשכתי לדבר הזה בחורה תמיד זה עשה לי את זה תמיד פינתזתי על בחורות וכל כך רציתי להיות איתם אבל מה למי אני יספר?יצחקו עלי. עדיף לשמור אבל שזהו זה התפרץ לו לבד הכרתי בבית ספר בחורה חמודה כל הזמן היינו יושבות מדברות צוחקות וכל פעם שההיתי מסתכלת עליה ההיתי מתה לנשק אותה אבל התבישתי
יום אחד היא לקחה אותי לצד התחילה לדבר איתי על בנות ושזה דבר כל כך סקסי ו..בום נישקה אותי
הלם!!! לא הצלחתי לדבר, התרגשתי,כל הבטן שלי פרפרים זה היה 30 שניות של גן עדן רציתי להמשיך את זה
אבל הלוו אני בבית ספר זה מסוכן שאף אחד לא ידע את זה
מאותו יום פשוט התמכרתי ידעתי שזה המקום שלי שהבנות זה דרך חיים שלי
ואז גם הגיעה ה..סקס! שפשוט התאהבתי לא רציתי להפסיק רציתי עוד וכבר ההיתי סגורה על עצמי סופית בגיל 15 שאני לסבית
החלטתי לצאת לאויר העולם לצאת מהארון ולומר לכולם שאני לסבית התגובות מהחברים היו רק מחמאות ומשפטים " תמיד ידענו שאת לסבית "
אבל המשפחה זה היה כואב תמיד שההיתי בסביבה הם בכוונה העלו את הנושא והשמיצו אותי ואמרו שרק מגיע לנו למות
ההיתי יוצאת מהבית בורחת למקום שקט מדליקה לי סיגריה, ברקע שירים דיכאונים ובוכה מבקשת את נפשי למות
המשפחה רומסת אותי לא נותנת לי לחיות וזורקת משפטים "את צריכה פסיכולוג " " את בורחת מקשיים עברת אונס תטפלי בעצמייך "
ואני בוכה למה אלוהים? למה זה החיים שלי?! אני רוצה להיות רגילה לא שונה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות