אז זה התחיל כש עברתי לחטיבה רק שני אנשים שכרתי הלכו איתי לחטיבה ואני בכיתה קטנה איך שאומרים את זה לא בגלל שיש לי בעיות קשב וריכוז או כול דבר אחר פשוט בעיה בעברית שזה דבר שצריך לכול דבר לפחות בישראל ילד אחד עבר איתי לכיתה והילד השני עבר לכיתה רגילה הכיתה הייתה קטנה היו רק שתי בנות וכול השאר בנים לא היה קל לי להתחבר אני כול הזמן הלכתי אחרי הבנות האלה ולפעמיים הייתי יושבת לבד בהפסקות עם הטלפון עבר חצי שנה וההורים שלי החליטו לעבור למקום אחר שזאת החלטה טובה מבחנתי עברתי לכיתה רגילה במקום החדש כי רציתי לנסות היו הרבה ילדים בכיתה במיוחד בנות אבל לא יתחברתי לאף אחד וכמו קודם הייתי עוקבת אחרי כמה בנות שהם חבורה ואז עבר עוד שנה אני כבר בכיתה ח' ועברתי לכיתה קטנה כי לא היה לי קל בכיתה רגילה ושוב קרה לי אותו מקרה אבל הפעם הייתי יותר בכיתה עם הטלפון שלי עבר עוד שנה ואני בכיתה ט' השנה הזאת התחלתי טיפה יותר לדבר עם הבנות בכיתה אבל תמיד נשארתי בכיתה וכש לא היה משהו מיוחד הייתי עם הטלפון או מציירת עכשיו חופש ואני מתה להתחיל את השנה החדשה בתיכון עם אנשים חדשים להכיר והכול אבל אני מפחדת שהבדידות שלי תמשיך זה גורם לי חשק לא לחיות אני כול הזמן בבית לא יוצאת לרגע כול הזמן ההורים שלי אומרים לי להיפגש עם הבנות בבית ספר אבל זה לא קל בשבילי אין לי נושא משותף לדבר עם הבנות האלה ורק המחשבה של להיות בשקט עם משהו זה מחרפן אותי אני ממש רוצה חברות אבל אני לא מצליחה ליצור שיחה או להתחבר אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי בבקשה תעזרו לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025