שלום לכל מייעצי האתר,אשמח אם תגידו לי את האמת ותבקרו אותי גם אם זאת ביקורת קשה,אני חייבת לדעת את האמת.כשהייתי קטנה היה לי חבר במשך כמה שנים,מן חבר ילדות כזה.החבר הזה היה אגרסיבי מאוד והקשר איתו לא היה טוב.רציתי להיפרד ממנו אבל הוא לקח את זה קשה מידי.הוא היה מאוד אובססיבי והיה מתקשר הביתה עשרות פעמים (הייתי חייבת לענות כי היו עוד אנשים בבית) ואסאמסים לנייד וכו'.לא ידעתי אז כמה לא טוב זה,הייתי בת 11 אז ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי אבל המשכתי להיות איתו כי אהבתי אותו מאוד וידעתי שיהיה לי קשה בלעדיו.ואז,התחלנו לעשות דברים מיניים ביחד.ראיתי בפעם הראשונה איבר מין גברי,והיינו עושים סקס יבש וכו'.לא ידעתי אז את כל המונחים האלה והייתי מאוד מאוד תמימה.אבל עדיין,לא סיפרתי למישהו כי הרגשתי בכל זאת שמשהו לא בסדר.אחר כך הוא כבר התחיל להפשיט אותי ובשלב הזה כבר אמרתי לו בבירור שאני לא רוצה ולא מרגישה בנוח עם זה.היינו עושים אנאלי בגיל 11 (!!!) והייתי יורדת לו.הוא ניסה גם להכניס לי אבל הנרתיק שלי כנראה התכווץ והוא לא הצליח.אני זוכרת בפירוש שצעקתי לו שאני לא רוצה ושזה כואב לי אבל הוא הפסיק רק כשהוא הבין לבד שהוא לא יצליח.באיזשהו שלב אני זוכרת שכבר הפסקתי להגיד לו שאני לא רוצה,מהסיבה הפשוטה שהוא היה חזק ממני וכפה את עצמו עליי ופחדתי מה יקרה אם אסרב.אחרי כל הסיפור הזה אני רוצה לשאול,האם נאנסתי?מצד אחד הוא היה חזק ממני וכפה את עצמו עליי וכו' אבל מצד שני בגלל שהייתי מאוד תמימה לא סירבתי לפגוש אותו אחרי הפעם הראשונה למרות שידעתי שזה הולך לכיוון לא טוב.אז בעצם,זאת אשמתי,אשמתו או אשמת שנינו?חשוב לי באמת לדעת בגלל שאני בטוחה שהוא ניצל גם בנות אחרות (הוא רמז לי פעם אחת על מישהי שעשה לה כמוני) אז אני חושבת שאני יכולה להתמודד עם זה יחסית בסדר אבל לא עם המחשבה שהוא ניצל/ינצל גם תמימות של בנות אחרות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות