קשה לי לדמיין את עצמי מתחתנת עם מישהו שהוא לא מהעדה שלי. רוצה להתחתן עם בוכרי אבל אין חיבור

היי, אז ככה אני באה מהעדה הבוכרית, ההורים שלי לא מהבוכרים הפרמיטיביים אבל ממש הרגע חגגתי יומולדת 20 והם כבר מתחילים לרמוז לי שהגיע הזמן למצוא חתן..אמא שלי לא מפסיקה להזכיר לי שבגילי היא כבר הייתה נשואה..כל פעם שהיא מזכירה את זה נהיה לי רע:( אני מאוד מאוד אוהבת את העדה שלי, את התרבות שלנו, האוכל, המשפחתיות והקרבה.. וכל חיי הייתי בטוחה ורציתי מאוד להתחתן גם עם בחור בוכרי. ובאמת שאני מפחדת לדמיין את עצמי מתחתנת עם מישהו שהוא לא בוכרי , קשה לי לדמיין את זה ..
כמו שאמרתי, ההורים שלי הם לא מהבוכרים הפרמיטיביים אז לפני העדה של בן הזוג קודם כל חשוב להם שהוא יהיה בן אדם טוב ושיהיה מישהו שראוי לי - אבל כמובן שבכל זאת - יש להם העדפה ענקית לחתן בוכרי. עכשיו הבעיה היא כזאת.. אני בעצמי גם מעדיפה להתחתן עם בוכרי (גם מבחינת משיכה, רובם הם הטעם שלי) אבל עד עכשיו כל הבחורים הבוכרים שיצאתי איתם-פשוט לא היה לי חיבור איתם!! יצאתי בערך עם 5 גברים בוכרים(לא שידוך) כולם נראו טוב מאוד, באו ממשפחות טובות ועשירות.. ואני מאוד מצאתי חן בעיניהם (חוץ מאחד שאני דווקא רציתי להמשיך לצאת איתו אבל הוא כנראה לא היה בעניין..) הבעיה היא, שעם אף אחד מהם לא באמת הרגשתי חיבור, הרגשתי שכל אחד מהם פשוט שיעמם אותי,לא הרגשתי רצון להמשיך לצאת לעוד דייט עם אף אחד מהם..אפילו שכולם היו באמת באמת בחורים מקסימים וטובים ...פשוט לא הרגשתי חיבור , לא הרגשתי את ה״קליק״ ...ובאמת שניסיתי לתת לכל אחד מהם צ'אנס וכמה דייטים... כן הייתה משיכה פיזית אבל זה לא מספיק בקשר רציני....
לעומת זאת, עם גברים אחרים-שהם לא מהעדה, אני רוב הפעמים באמת הרגשתי חיבור איתם, נהנתי לצאת איתם לדייטים, נהנתי לדבר איתם!! (נגיד עם הגברים הבוכרים שיצאתי כשהיינו מדברים בטלפון הייתי משתעממת ורק מחכה שהשיחה תסתיים, עם גברים שהם לא מהעדה יכולתי לדבר שעות ולהנות) נגיד מבחינת אמא שלי הכי חשוב לה שזה יהיה בוכרי מלומד שבא ממשפחה טובה ועם כסף..מלא פעמים היא ניסתה לשכנע אותי להמשיך לצאת איתם רק בגלל שהם באים ממשפחות טובות ובגלל שיש להם כסף.ראתה באיזה אוטו הוא נוסע והעיניים שלה ישר $_$ ...וזה ממש העליב אותי כי אני מרגישה שהיא לא באמת חושבת על האושר שלי אלא יותר חושבת על העושר,הרבה פעמים הסברתי לה שחשוב לי גם שיהיה לי חיבור רגשי ונפשי עם הבן אדם ושכסף לא קונה אותי...והיא תמיד חוזרת ואומרת שרק אחרי שאתחתן אני אבין כמה זה חשוב שלבעל יש כסף ומשפחה טובה.
אז אני באמת לא יודעת אם הבעיה היא אצלי או אצל הגברים הבוכרים ..אני באמת רוצה להתחתן עם מישהו מהעדה כי אנחנו באים מאותה עדה,אותו אוכל,אותה תרבות...לא תהיה הרגשה של שוני בין המשפחות ותמיד יהיה למשפחות על מה לדבר בשולחן בארוחות שישי בערב חחח..
אבל בקצב הזה אני מרגישה שלא אמצא אחד כזה שבאמת יהיה לי חיבור איתו ויהיה לי כיף להיות איתו...אני מסתכלת על בנות דודות שלי וקרובות משפחה שיוצאות עם גברים בוכרים (חלקן כבר מאורסות/נשואות) ואני מקנאה...כאילו איך להן זה כן עובד...הן באמת מאוהבות בבני זוג שלהן..ואני תמיד שואלת את עצמי למה לי לא יוצא להכיר בחור בוכרי כזה שיהיה לי גם כזה חיבור איתו ושארגיש מאוהבת בו ככה...
כמו שאמרתי,דווקא עם גברים שהם לאאא מהעדה כן יש לי חיבור איתם וכן כיף לי לדבר ולצאת איתם ואני מרגישה שאנחנו אותו ראש!! ...אבל דווקא עם גברים בוכרים משהו תקוע שם..אני לא יודעת איך להסביר את זה! אולי בגלל שהם מנסים לשחק אותה לא פרימיטיביים ושונים מאבא שלהם וסבא שלהם (מבחינת מנטליות ומודרניות) אבל בתכלס הם בדיוק כמוהם רק שהם פשוט מנסים להסתיר את זה.. לפעמים אני מתחילה לחשוב שאולי אמא שלי צודקת. אולי אני סתם קטנונית ואולי בכלל ה״קליק״ והחיבור הרגשי יגיעו עם הזמן...
אני באמת מאוד מוטרדת מזה..ומרגישה שכבר אין לי הרבה זמן..תמיד רציתי להתחתן בגיל צעיר אבל בקצב הזה אני כבר לא רואה את זה קורה בזמן הקרוב...ושלא נדבר על זה שאני מתחילה ללמוד שנה הבאה ואז בטח בכלל לא יהיו לי חיים ולא יהיה זמן או ראש לדייטים או זוגיות.. :(
אשמח לקצת עצות..שיעזרו לי לסדר את הראש ולהרגע ... תודה 3> (וסליחה על החפירה)