לא מצליחה להתגבר על הבגידה, הוא לא באמת אוהב אותי.. הוא סתם ריחם עליי!

אני בזוגיות עם בחור שהכרתי כבר שנה וקצת.
בתחילת ההיכרות שלנו הוא ישר הפך להיות אצלי בן בית והיתה ביננו כימיה מעולה.. רק כשהכלתי את הנושא של מה ההגדרה שלנו הוא התחמק... לאט לאט גיליתי שהוא גם במקביל מתחיל עם בנות בפייסבוק.. הקשר התנתק לתקופה קצרה שאז חזרנו שוב להיות בקשר.. שבסוף אמרתי או שמתנתרים או שנהיים זוג. נהיינו זוג.. היו כל מיני בחורות שכל הזמן התקשרו והטרידו ולא כבדו את הזוגיות והוא לא
עשה יותר מידי בכדי לבלום אותן. זה היה פוגע בי כל פעם ופיזית היה קורה לי משהו בבטן כל פעם שהן היו שולחות הודעה כזו או אחרת.. לאט לאט הוא התנתק מהן כי ישבתי לו על הראש עם זה. ויום אחד הוא גילה לי את האמת והציף שבהתחלה הוא לא רק יה מתכתב עם בנות אלא היה גם שוכב עם עוד 2 בנות.. היה הולך לאכול אצלהן רואה איתן טלויזיה ושוכב איתן גם.. ואז חוזר אליי )לי הוא היה מספר שהוא הולך לשחק פוקר) זה גמר אותי!! הרגשתי נבגדת.. מטומטמת.. והוא התנצל והבטיח שזה לא יקרה שוב לעולםםם! ואני האמנתי. חייבת לציין שהוא לא בדיוק ניחם או חיבק אותי כסיפר לי את זה אלא היה מרוחק ואנילא ישנתי אחרי זה כל הלילה וה חשבות לא עזבו אותי התחלתי לשחזר ולחשוב מצי ואיפה ומה אנימעשיצי בדיוק כשהוא עשה את הדברים האלה ואךה היו מחשבות שהרגו אותי פיזית ונפשית!
הקשר כביכול המשיך לצד הפראנויות שהתפתחו אצלי והחוסר בטחון.. עברנו לגור ביחד כי הוא ממלא היה אצלי כלללללל הזמן והדירה שלו היתה 2 בניינים ממני... הוא חזר לעבוד באותה לנות שהיה עובד בה קודם לכן... עשינו מלא דברים ביחד ורוב הזמן היה כיף וטוב מלבד הרגעים ששוב צצו בנות שנוא היה איתן שפשוט לא כבדו את הקשר וזה שוב הציף לי הכל... בעיקר כי הוא גם תמיד מצא תירוצים לספר לי כמה הן בחורות טובות והוא לא רו ה לפגוע בהן בלומר להן "היי זה לא מ אים ההודעות האלה אנמ בזןגיות עכשיו".ביומולדץ שלי הוא לא עשה לי שום דבר ואפילו לא בא לחגיגנ שלי עם החברים.

כל הזמן נלחמתי כי ידעתי שהוא אולי עדין חושב על החיים הקודמים וכמה כיף וטוב היה לזיין ולהיות עם מי שהוא רק רוצה. (הוא כביכול שרמנטי כזה ומשלה בחורות אז הם היו נופלות לרגליו)
בהמשך..ום אחד מתוך ריב שלנו גיליתי שיש לו משהו לומר לי.. באמתי עד אליו לחנות אחרי העבודה וברוב קרירותו הוא סיפר לי שכשהתחיל לעבוד בחנות בתחילת הקשר הוא התחיל עם עובדת אחרת רוביה.. הציע לה לשכב איתו במחזן של החנות והיא סרבה במחסן והסכימה שיפגשו יותר מאוחר בכותו היום לסקס! נתנה לו את הטלפון.. חשוב לציין שהוא ממש לחץ עליו וניסה לשדל אותה להכנס איתו למחסן והסיבה היחידה שזה לא קרה זה כי היא סרבה! אחריה הוא ניסה את זה עם משהי אחרת שכם היא סרבה! )זה קרה בתקופה שהיינו מאוהבים מתחבקים כל לילה והוא היה כל הזמן מצטער על הקשרים והבגידוץ של ההתחלה)הוא סיפר לי את זה אז באותו היום שבאתי לחנות והלב שלי פעם שהרגשתי שהוא עוד שניה נעקר לי מהמקום.. הרגשתי סחרחורת ורציתי להעלם... כל הזמן הזה הוא הסתיר את זה צמני וחייתי בשקר וכל אותה תקופה הייתי מטומטמת שוב... והוא רק שיקר לי והעמיד פנים... פתאום כל הקשר שהיו בו זמנים יפים היה נראה לי שקר אחד גדול.. אשליה.. פיקציה...
כשהוא סיפר לי את זה הוא אפילו לא חיבק אותי לא רמר שמצטער ואני נקרעתייי מכאב מרוב שהוא יה אדיש לא הייתי מסוגלת לבכות כאילו לא היה לזה מקום או לגיטימציה שא י אעיז להרגיש משהו... ואז הוא אמר לי שהוא צריך ללכת לאיזה שהוא מקום חשוב (לא משנה מה) ושאני אחזור הביתה אחכה לו... לא יכלץי לדמיין איך אני מעבירה את הדק הבות את השעות הבאות עם השריפה הזו בלב... אנרתי לו שאסיע אותו כי באיזה שהוא מקום עדין חפשתי את החום שלו להרגיש או לדכעת שהוא מתחרט ןרוצה לנחם ותאהוב אותי וזה לא קרה.. קצת סטיתי מהמסלול והוא התעצבן שאני מעכבת אותו והוא.. בקיצור יצא מהאוטו.. נשארתי שם לבד.. נסעתי אליו לאיפה שהוא היה ובכיתי ככ רציתי להרגיש שהוא מצטער הבן זוג שלי זה שאני הולכת לישון איתו כל לילה שאומר לי שהוא אוהב אותי.. וחיפשתי משהו שלא היה... רק כשהתחלתי ליילל ולבכות התעורר אצלו משהו.. אבל זה לא היה אהבה או הזדהות או סליחה.. אלא רחמים. באותו הרגע לא ככ הבנתי את זה... זה כבר לא היה זה... זה היה מעבר לפגיעה על התוכן של הדברים שספר לי.. זה היה מעבר לאיך שהוא ספר לי ומה שהוא עשה אחכ.. הרגשתי באותו הרגע כמו תת אדם... שעכשיו מחפש טיפת יחס מהאדון שפגע בו ככ.

בהמשך הקשר הדברים הערערו מבחינתי יותר נהייתי פראנואידית וסוג של קנאית.. לא היה לי אמון בו יותר וזו תחושה נוראה כל הסמן לחשוד ולשאול ולחטט... והוא ברוב הפעמים התעצבן ויצא עליי! איך אני מעיזה לא להאמין לו...
בהמשך נכנסתי להריון ועשיתי הפלה אלה היו ימים נוראיים שגם בהם הוא לא תמך בי בשום צורה... הרגשתי לבד מפוחדת...
חייבת לציין שבין המקרים שאני מתארת היו לנו ימים טובים ומי שהיה רואה היה אומר שאנחנו וודאי מאוהבים ומאושרים.. כי היה סוג של כיף למרות שחייתי בצל החשדות, החלומות הכואבים שלא עזבו אותי החוסר ביטחון והכאב...
ועדין פה ושם היו כל מיני נשים (אפילו מבןגרות) מהעבר הצגעיל שלו שניסו ליצור קשר והוא לא בלם אותן.
באיזה שהוא שלב הסענו לחול והוא הציע לי נישואין... ידעתי שהוא יעשה את זה. ושנינו ידענו שברגע שהוא יעשה את זה זו תהיה הדרך הקלה והכי חסרת מאמצים לגרום לי להרגיש בטוחה יותר... וזה איפה שהוא התאים לי כי לא יכלתי מצד אחד לחיו. עם התחושות הקשות הרלה שהייתי איתן ומצד שני לא ממש הצלחתי להפרד ממנו.
כשהתארסנו התחילה עונה חדשה... עונה של להתמודד עם אמא שלו.. שדימ מיררה את כל האירוסין שלנואבל פה הוא כבר היה יותר לצידי ותמך והגן.. ןאני תמיד תוהה אם זה בגלל שהוא בכל הזדמנות שאפשר היה אוהב להתנגח באמר שלו ולכן זה יצא שהוא היה כזה אבירי בקטע הזה...
אני חייבת לציין שהמון פעמים שאני מספרת לו דברים אישיים וכואבים הוא משתמש בהם בעת ריס לפגוע בי למרות שכשאני מספרת לו אותם הוא מבטיח לא להשתמש ולא לפגוע בי...

היום כביכול הכל בסדר.. ואני אומרת כביכול כי בעצם עברה שנה מאז שנהיינו זוג מוגדר.. והכל צף כל אותם הדברים שלא פרטתי פה הכל.. פשוט הכל צף הכאבבב וגם הכעס הע
כעב עליו שהוא לא תמך בי שהוא לא היה שם לחבק אותי להצעק להתייפח שפגע בי!
אני לאורך כל הקשר הייתי טובה נאמנה תומכת מכוונת אוהבת... זה לא הגיע לי.. והיום כשאני מעלה את זה כי זה פשוט צף בצפיה שנוא בדיעבד יצטער על הכל ויסגור לי מעגל וכן יחווה איתי את הכאב והטראומה שמסתובבת איתי כבר שנה, ואני רוצה לפתוח הכלל ולהרגיש הכל ולדעת שהוא גאן לתמוך לשמוע להצטער להתייפח שפגע בי (כי הוא כביכול ורק כביול אוהב אותי ככ) א י מגלה שהוא נהיה אותו בחור שפגע בי אז והזאיר אותי לבד.. שאין לי מקום להפגע ותהרגיש שום דבר.ואם אני מרגישה צשהו אין לי כם מי לחלוק ושום כתף להשען עליה ולהץבכות עליה. אני מאוכזבת ממנו ככ. ואני חושבת שאני סאמת מבינה בופסוף שהוא לא באמת אוהב אותי.. הוא סתם ריחם עליי! ואני לא יודעת מה לעשות.. אני יודעת שמגיע לי יותר