אני בזוגיות עם חבר שלי ארבע שנים, מגיל 19, והכל הולך נפלא - אני בדיוק מתחילה שנה ב' בלימודים, הוא סיים ללמוד שנה שעברה והתחיל לעבוד (אני בינתיים עם עבודות זמניות) ואנחנו שוכרים יחד דירה בדרום הארץ בשנתיים וחצי האחרונות.
הזוגיות שלנו נהדרת והכל זורם נפלא, ואני באמת מרגישה ברת מזל - בחיים לא חשבתי שאזכה ככה. הסקס נהדר, התקשורת מעולה, כיף לנו ביחד ויש הרבה מאוד כבוד והבנה בינינו.
העניין הוא שכבר יותר מחצי שנה שאני ממש baby-crazy (אין לי ממש פירוש טוב לעברית). הכוונה היא שאני מרגישה רצון עז להביא ילד לעולם - אני חושבת על זה המון, קוראת על זה המון, רואה סרטים וסדרות בנושא, מתמוגגת כשאני רואה תינוק - ממש ברמה של כמעט אובססיה. ברור לי שהזמן לא מתאים, אנחנו לא מוכנים כלכלית לתינוק ובן הזוג לא מוכן נפשית (אני מרגישה שאני כן, אבל אני חושבת שהוא זקוק לעוד כמה שנים), אבל נורא קשה לי לשחרר את עצמי מהמחשבה על תינוק, על ילד. אני עושה מלא בייביסיטר לבנות של אחותי הגדולה, ולמען האמת זה קצת עוזר באותו הרגע, אבל מיד אחר כך הרצון הזה שוב חוזר.
איך מתמודדים עם המצב הזה? איך משחררים קצת ומניחים למחשבה הזו? אני חושבת על זה שאצטרך לחכות כמה שנים וזה משגע אותי - אני באמת לא יודעת איך אני אצליח להתמודד. מישהי שמזדהה? יודעת על מה אני מדברת? אני סתם משוגעת? הצילו!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות