היי.
יש לי חברה ממש טובה, שאני מכירה מהיום שנולדתי. נקרא לה איימי. היא קטנה ממני בשנה.
איימי ואני היינו חברות צמודות כמו דבק במשך המון שנים, מהיום שבו היא נולדה ממש (האמהות שלנו הכירו מלפני אז נפגשנו כבר ביום שהיא נולדה) ועד בערך שהייתי בת 13, לפני שנה.
בערך כשהיא הייתה בת 11 וחצי- 12, היא התחילה לחתוך. היא הייתה בדיכאון ופגעה בעצמה. ההורים שלה גילו בשלב כלשהו ועכשיו היא רואה פסיכולוגית פעמיים בשבוע, פסיכיאטרית פעם וחודש ולוקחת תרופות.
בערך חצי שנה אחרי שהעניין נפתר, התחיל מין נתק ביני לבינה. לא כי רבנו או משהו, סתם ככה. ידעתי בערך מה קורה איתה כי עקבתי אחריה ברשתות החברתיות, אבל לא דיברנו.
לפני שבועיים בערך, חברה משותפת שלנו הוסיפה אותי לקבוצת ווצאפ בשם "העם דורש ליגאליזציה עכשיו!" והתמונה של הקבוצה הייתה עלה של מריחואנה.
ראיתי שיש שם את איימי ועוד כמה ילדים שאני מכירה. שיניתי את השם של הקבוצה ל"די לעשן ילדים אתם בני 12" ויצאתי ממנה.
מיד אח"כ איימי סימסה לי שהיא רוצה שנחזור להיות חברות.
עכשיו, איימי אף פעם לא הייתה כזאת שמעזה ועושה דברים שאסור. אבל היא השתנתה מאוד. היא מה שתקראו לה "ילדת סנטר"- מעשנת וחותכת.
אני חושבת שזה פשוט דוחה.
אבל אמרתי כן, כי ידעתי שאם אניא גיד לא היא תחתוך בגלל זה ולא יכולתי שזה יהיה על הכתפיים שלי.
נפגשתי איתה מאז פעם אחת, וזה היה סיוט. היא הזמינה מלא חברים אליה וכל החברי שלה היו ממש מגעילים אלי. כל שעתיים היא ירדה לעשן וגררה אותי איתה. ובכללי לא היה כזה כיף.
אני לא רוצה להישאר איתה בקשר. אבל אחרי הכל, אנחנו חברות ילדות ואני חייבת לה את זה, לתמוך בה בזמנים הקשים. אבל אני לא מסוגלת לתמוך באנשים כאלה, אנשים שהם עשויים מדכאון. זה מדכא. ואני לא יכולה להרשות לעצמי להיות בדיכאון כרגע, אחרי שרק יצאתי מדכאון בעצמי לא מזמן.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות