אז ככה, השבוע היו לי מיונים למאבחנת פסיכוטכנית/ מראיינת.
אחרי שקראתי עליו ודיברתי עליו עם אנשים הבנתי שזה תפקיד שנחשב טוב, ("הטייס של הג'ובניקים" או וואטאבר) שפותח דלתות באזרחות לעבודה בחברות של כוח אדם, ורקע טוב ללימודי פסיכולוגיה וסוציולוגיה.
הקורס מאוד יוקרתי ומעניין, לומדים המון על החברה ואיך כביכול "לקרוא אנשים" ואני בטוחה שאפתח את עצמי שם, ובכללי זה תפקיד שכל הזמן נמצאים בו באינטרקציה עם אנשים. מצד שני אני יודעת גם שזה תפקיד סזיפי ומניחה שמייאש אחרי הרבה זמן.
מעבר לזה אתמול היתה לי שיחה רצינית עם ידיד שמתמיין לחובלים, והוא גרם לי להרהר על זה מכמה סיבות: אין את ה"חוויה הצבאית", אין את ההתמודדות הקשה כמו שתעבור לוחמת, את החברויות שנוצרות ואת המנטליות שמתחזקת בטירוף.
חוץ מזה שגם בתור קרבית אני אוכל ללמוד פסיכולוגיה אחכ, ולעשות שנתיים בשביל רקע טוב לא בהכרח שווה את זה.
אבלל..אם אני אלך להיות קרבית,ואם להיות כנה- לא מסיבות של פטריוטיות, זה יכול להיות טראומטי עבורי כי אני קוראת פה על מלא קרביים שסובלים ומתחרטים על זה (גם אלה שנכנסו מורעלים לצבא)...
יותר מהכל, מה שאני הכי רוצה לצבור בצבא זה חוויות ולפתח את עצמי. גם נסיון (בתחום כלשהו) זה חשוב, אבל בעיניי פחות. זו תקופת מעבר בין הילדות לחיים הבוגרים ואני לא יודעת על איזה צד אני צריכה לחוות אותה.
בהנחה שאני יכולה להתקבל למאבחנת ולקרבי- מה עליי לעשות? אם יש פה מאבחנות/ לוחמות אני אשמח אם תספרו לי קצת על התפקידים שלכן מבחינת קושי, תנאים והווי חברתי..
תודה רבה לכל המייעצים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025