היי אסקפיפולז
לפני כחודשיים הכרתי בחור מהמם,מושך,דואג,איכפתי, גדול ממני ב7 שנים אבל גבר זה גבר.
לצערי אני לא יודעת מה הבעיה שלי שאני רק מוצאת מישהו ונפרדת ממנו בגלל החסרונות שלו, בחודשיים האלה שאני מכירה תבחור הזה אין רגע נחת שהוא לא חושב, מדבר, יוזם.
ואיפה אני בסיפור הזה?
אני לצערי הרעה (סליחה על הביטוי) שכן לא מרגישה אליו כלום, אני נפגשת איתו פעם בשבוע, לוקחת תמיד תצעד שהוא מתקדם קדימה אחורה,
מסתכלת לו בעיניים ואומרת לו שהכל בסדר
אני לא מבינה את עצמי איך בחור כזה זהב מצא בי משהו.
בתחילת הדרך ידעתי שאני רוצה קשר אבל בגלל שההורים שלי חרידים הם לא יקבלו בחור מוסלמי לבית
קשה לי להפגש איתו, להצטלם איתו, לדבר איתו בטלפון כי אני יודעת שלשקר אין רגליים ומפחדת שיוציאו אותי מהבית בגלל הרגש הזה שאם יתפסו אותי אני פסולה, לא אוכל להמשיך תתואר שלי, יקרה חרם עלי מבחינה משפחתית.
הבחור הזה גר עם ההורים, עובד, מתכוון ללמוד חי באיזור מעורבב של יהודים וערבים ונתן להורים שלו להכיר אותי כבר.
אני מצטערת אבל אני כבר הגעתי למסקנה שהסיפור של רומיאו ויוליה לא יקרה אצלי וכדי להתקדם בחיים אחויב להפרד ממנו בדייט הבא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות